מה יהיה
בסופנו / נורית גלרון
פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 22.3.16
היום אנו חוגגים יום הולדת. נורית גלרון, אחת הזמרות
האהובות עליי ביותר, בת 65, בשעה טובה. השיר שנשמע הוא השיר שכאשר שמעתי אותו,
כנער צעיר, התאהבתי בנורית גלרון – שירם של לאה גולדברג ואשר ביטנסקי, מתוך תקליטה
"הסגול" שנקרא בפשטות "נורית גלרון" – "מה יהיה
בסופנו".
נורית גלרון היא זמרת נפלאה, הן מבחינת יכולות השירה המדהימות שלה, הן
מבחינת קולה הנעים, המוסיקליות והקצב שלה והן ברפרטואר המאוד מאוד מוקפד של שיריה.
סגנונה מגוון, והוא כולל ג'אז, זמר עברי, שירה קלסית ווקאלית, רוק ובלוז.
נורית גלרון החלה את דרכה בצוות הווי גולני. עם שחרורה החלה להופיע
במועדונים קטנים וכזמרת חימום של עליזה עזיקרי. השיר הראשון שנורית גלרון הקליטה
היה "אולי מחר" של לאה גולדברג, ללחנה של יעל גרמן, המופיע אף הוא
בתקליט הסגול. יעל גרמן הייתה שותפתה למופע הראשון. נורית גלרון השתתפה בתכנית לגילוי
כישרונות צעירים בגל"צ. אגב, באותה תכנית השתתפה גם יהודית רביץ.
ב-1978 נורית גלרון הוציאה את תקליטה הראשון – "התקליט
הסגול", המכונה כך בשל צבע העטיפה. היא שרה בתקליט משירי משוררים בלחניהם של
המלחינים המובילים והאיכותיים ביותר, ובהם מתי כספי, שם טוב לוי, אילן וירצברג,
יוני רכטר ודיוויד ברוזה. בכך היא קיבעה את מעמדה כתו תקן של איכות. כמה מן השירים
בתקליט הם קלסיקות של ממש, כמו "כמעט" של יונתן רטוש, "כשהייתי
ציפור ביער" של חלפי, "הנך סתורת שמלות" של אמיר גלבוע, "בוא
אלי" של רונית וייס, שיר הילדים "הלילות הקסומים", גרסאות כיסוי ל"שלכת",
"שיר ליל שבת" ו"אהובתי שלי לבנת צוואר" וקטע ווקאלי ללחנה של
יעל גרמן. כל השירים, ללא יוצא מן הכלל, נפלאים. חודשים אחדים לאחר מכן הוציאה
נורית אלבום מופע מעולה.
תקליט האולפן הבא שלה עלה אף על קודמו, והוא התקליט האהוב עליי מכל
מאות תקליטיי: "שירים באמצע הלילה", של שירי נתן זך. בין תקליטיה הבאים
אזכיר את "סימפטיה", "אני ראיתי יופי", "נגיעה אחת
רכה", "משהו בלבבה", "אחרינו המבול" שבו לראשונה שרה
שירים שתמללה בעצמה ובהם כמה שירי מחאה שנויים במחלוקת בתקופת האינתיפאדה הראשונה,
ובהמשך - "בתוך הסערות", "להתראות מתוק", "יקיצה"
ועוד.
בשנות ה-80 נורית גלרון הייתה זמרת פעילה מאוד, הוציאה תקליטים רבים,
יצאה בהופעות רבות והייתה בין הזמרות הפופולריות בישראל. החל בשנות ה-90 היא
הורידה הילוך באופן משמעותי. היא התמסרה בעיקר למשפחתה ולגידול ילדיה, על חשבון
האטה מודעת, על פי החלטתה ורצונה, של הקריירה. טווח הזמן בין תקליט לתקליט הלך
וגדל. היא הופיעה הרבה פחות. והיא איבדה את מקומה בצמרת המוסיקה הישראלית.
אנו נחזור היום לימיה הגדולים ולתקליט הנפלא, התקליט הכי סגול שלה,
ונשמע את השיר המקסים, שכאמור – בזכותו נשביתי בקסמיה, "מה יהיה
בסופנו".
את השיר כתבה לאה גולדברג והלחין אשר ביטנסקי, אפילו
שב"שירונט" הלחן מיוחס, משום מה, לחנן יובל. אשר ביטנסקי, מוסיקאי
ואמרגן, היה מנהלה האישי של נורית גלרון בימיה הגדולים, הפיק את תקליטיה ואת
מופעיה, שידך בינה לבין יעל גרמן שעמה הופיעה בראשית הדרך ובינה לבין המלחינים
והנגנים המובחרים שעבדו אתה על התקליטים, והוא ללא ספק שותף מרכזי להצלחתה באותן
שנים. הוא הלחין כמה משיריה, ובהם "מה יהיה בסופנו".
"מה יהיה בסופנו" הוא שיר בן שני בתים, שהנם הבתים השני
והשלישי מתוך שירה בן חמשת הבתים של גולדברג "מילים אחרונות", משנת 1955,
אותו כתבה בהיותה בת 44. שיר עצוב, הנפתח במילים "קר לי מאוד. הגוף לרגלי /
כאדרת קרועה. ביד עייפה / אני רושמת / שורה אחרונה של שיר".
השיר הוא שירת חייה, ובדיכאונה היא כותבת את שורתו האחרונה. השיר
מסתיים בסיכום מדכא, התשובה לשאלה החוזרת ונשנית לאורך השיר, "מה יהיה
בסופנו?". בסופנו יהיה הכאב. "הכאב
/ ברור כאור היום. / נעלה מכל ספק, / שלם כאמונה".
אבל בדרך לסוף הכואב הזה, יש אי אלו רגעי חסד, מראות של חסד, שאולי
בזכותם כדאי המסע הכואב הזה. אותה נורית צהובה שהיא קטפה בהרים, ומתפללת שתצמח על
קברה, אותם שני נערים ברחוב השרים שיר, האור שהודלק בשני חלונות. והרי מעט מן האור
דוחה הרבה מן החושך ונותן טעם לחיים.
שיר עצוב עם ניצוץ תקווה, וכשנורית גלרון שרה אותו, היא ממלאת אותי
שמחה, אפילו יותר מאותה נורית צהובה.
אתמול נורית גלרון חגגה את יומולדתה ה-65, ואין דרך יפה יותר לחגוג את
האירוע, מאשר לחזור אל ההתחלה, אל השיר שקשר אותי אליה.
מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפֵנוּ? הַשָּׁמַיִם
עָמְדוּ מִלֶּכֶת.
אִלְמָלֵא הַשָּׁעוֹן שֶׁתִּקְתֵּק
לֹא יָדַעְנוּ
שֶׁכֹּה רְחוֹקִים אָנוּ כְּבָר
מִן הַבֹּקֶר.
אֵיזֶה זֶרַע יִשְּׂאוּ הָרוּחוֹת בָּאָבִיב?
אֵיזֶה פֶּרַח
יִצְמַח עַל קִבְרֵנוּ?
אֲנִי אֶתְפַּלֵּל
שֶׁתִּהְיֶה זוֹ נוּרִית צְהֻבָּה.
לְפָנִים
קָטַפְתִּי אוֹתָהּ בֶּהָרִים.
מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפֵנוּ?
מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפֵנוּ?
שְׁנֵי נְעָרִים בָּרְחוֹב
שָׁרִים שִׁיר.
בִּשְׁנֵי חַלּוֹנוֹת בָּרְחוֹב
כְּבָר הֻדְלַק אוֹר.
שְׁתֵּי אֳנִיּוֹת בַּנָּמָל
מַפְלִיגוֹת הַלַּיְלָה.
שְׁתֵּי יָדַי בִּשְׁתֵּי יָדֶיךָ
קָרוֹת.
מַה יִּהְיֶה בְּסוֹפֵנוּ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
