הרבה אמת הייתה בדבריו של סגן הרמטכ"ל בנאומו בטקס הזיכרון לשואה
ולגבורה. אכן, כפי שהוא אמר, צה"ל הוא צבא מוסרי. אכן, כפי שהוא אמר, טוהר
הנשק הוא ממאפייניו של צה"ל לאורך כל השנים. אכן, היו וישנם חריגים, שנהגו
ונוהגים בניגוד לערך טוהר הנשק, ובכך הם פועלים בניגוד לדרכו של צה"ל. אכן,
צה"ל הקפיד ומקפיד על תחקיר אמת של אותם אירועים, באומץ, ללא משוא פנים.
ודווקא כיוון שהדברים הללו נכונים – האמירה של סגן הרמטכ"ל:
"זיהוי תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה בכלל, ובגרמניה בפרט, אז לפני 70, 80 ו-90
שנה, ומציאת עדות להם כאן בקרבנו, היום, ב-2016", שקרית ומקוממת.
ההשוואה הזאת חמורה, קודם כל כיוון שהיא שקר. סגן רמטכ"ל שמשקר –
זהו כבר כשל ערכי. וכאשר סגן הרמטכ"ל משקר דווקא בטקס יום הזיכרון לשואה
ולגבורה, הדבר חמור שבעתיים. אך עיקר החומרה בדבריו, הוא העיתוי וההקשר. ישראל
נמצאת תחת מתקפה קשה של דה-לגיטימציה. הביטוי הבוטה, המכוער והציני ביותר של
המתקפה הזאת, הוא ההשוואה הנואלת של ישראל לנאצים ושל פעולות צה"ל להגנה על אזרחי
ישראל, כפשעים נאציים. לאיזו תהום מוסרית, מפלצתית, יכולים לרדת אנשים, כדי ליצור
את משוואת השקר הצינית הזאת? איזו ציניות מרושעת, מקפיאת דם באכזריותה, יכולה
לגרום לאנשים לומר את דברי הבלע הללו? למרבה הצער, חוד החנית של התופעה הזאת, שהיא
חמורה לאין ערוך יותר מהכחשת השואה במובן הפשטני של המושג, הם יהודים, ישראלים.
סגן הרמטכ"ל בשום אופן לא ערך את ההשוואה הזאת. הוא לא השווה את
צה"ל ומעשיו למעשי הנאצים. אבל היה עליו להבין שבדברים שאמר הוא מעניק תחמושת
לתעשיית השקר והשנאה הזאת.
נושא הדגל הישראלי של תעשיית השקר וההשוואה של ישראל לנאצים הוא עיתון
"הארץ". כך מציין "הארץ" את יום השואה. "מציין"?!
כך חוגג "הארץ" את יום השואה. עמירה הס כותבת על "השואה
הקפיטליסטית לאפרו-אמריקאים" ומסבירה מדוע היא חמורה יותר מהשואה שביצעו
הגרמנים ובעלי בריתם (וכמובן אינה מציינת מיהם קורבנות אותה שואה) ואז יוצרת זהות
בין קורבנות שואת הקפיטליזם לבין הפלשתינאים. יוסי קליין מציג דיאלוג דמיוני בינו
לבין חבר, המסביר שהוא שותק לנוכח הדברים הנוראים הקורים במדינה, כי הם אינם
פוגעים בו אישית, והוא מכניס לפיו של החבר את המשפט: "אז מה אתה מציע, פשוט לקום ולברוח, כמו ב–1933?"
צבי בראל מאשים את מדינת ישראל שהיא מסכנת את יהדות העולם: "היא מונהגת על ידי
תמהונים וידעונים שהזריקו לעורקיה סמי הזיה. זו ציונות שמסכנת עכשיו לא רק את אזרחי
ישראל, אלא גם את יהדות העולם". דניאל בלטמן כותב: "החיבור לשואה הוא מרכיב
כבד משקל בזהות הלאומית של היהודים במדינה. זה משרת את הימין המכתיב שיח קורבני וגזעני
פרוטו־פאשיסטי, שנועד להלבין את הפשע המתמשך נגד הפלסטינים ולהציב את העולם הנוצרי
בעמדת התנצלות נצחית". רוגל אלפר: "הנצחת השואה משמשת נדבך מרכזי בהרס נשמת
הנוער הישראלי, שחירותו ניטלת ממנו על ידי מנגנון אינדוקטרינציה משומן, עוד בטרם יספיק
לעמוד על דעתו. נוער ישראלי אינו בן חורין". וכו' וכו' וכו'.
והנה, אותו עיתון פרסם במלואו את נאומו
של סגן הרמטכ"ל. העיתון המרבה להשמיץ יום אחר יום את צה"ל ומפקדיו,
להציג את צה"ל כצבא כיבוש ודיכוי המבצע פשעי מלחמה נוראים, הלועג למוסריותו
של צה"ל – אותה העלה סגן הרמטכ"ל על נס, הבז למושג "טוהר
הנשק" – אותו קידש סגן הרמטכ"ל, דווקא אותו עיתון הביא בשלמותו את נאומו
של האלוף גולן.
אין לי ספק שכך יעשו גם גורמי BDS בחו"ל, שישתמשו בדבריו של גולן, שלבטח
יסלפו ויעוותו אותם, כדרכם, כבליסטראות ליידוי על מדינת ישראל השנואה עליהם. בשעה
שמפלגת הלייבור בבריטניה משעה את חבריה
המשווים את ישראל לנאצים, הם יוכלו עכשיו להישען על דברי סגן הרמטכ"ל
הישראלי.
שעות אחדות לאחר נאומו, הוציא דובר צה"ל הודעת הבהרה של סגן
הרמטכ"ל. לפי הודעת דובר צה"ל, גולן "לא
התכוון להשוות בין צה"ל ומדינת ישראל לתהליכים שהתרחשו בגרמניה לפני 70 שנה. ההשוואה
אבסורדית ומשוללת כל יסוד. צה"ל הוא צבא מוסרי השומר על טוהר הנשק וכבוד האדם,
לא היתה שום כוונה ליצור הקבלה כזאת".
ודאי שצה"ל הוא צבא מוסרי השומר על טוהר הנשק וכבוד האדם. אך אם
לא הייתה שום כוונה ליצור הקבלה כזאת, למה סגן הרמטכ"ל אמר מה שאמר, בזמן
ובמקום שאמר? ואם לא הייתה כוונה ליצור הקבלה כזאת, למה הוא יצר השוואה
"אבסורדית ומשוללת כל יסוד" כזאת, בניגוד לכוונתו? ואם זו לא הייתה
כוונתו – למה כן הייתה כוונתו?
חשוב היה שסגן הרמטכ"ל יבהיר את הדברים, וראוי היה שיעשה זאת
בקולו, כפי שנאם בקולו. אך הבהרה מן הסוג של "לא הייתה כוונה" היא עלבון
לאינטליגנציה. הדברים נאמרו. ומי שאמר אותם, הוא שצריך לתקן אותם. בעקבות דבריו של
סגן הרמטכ"ל, היו שאמרו עליו שהוא "קצין אמיץ". אמיץ? אדרבא. שיהיה
לו האומץ לומר מילה אחת קטנה: "טעיתי". ולהתנצל. מודה ועוזב ירוחם,
ובמקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.
ואם אין לו האומץ והיושרה להודות בטעותו ולהתנצל, מן הראוי שיתפטר.
* "ישראל היום", "חדשות בן עזר"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
