הבלוג של אורי הייטנר

הנביא ישעיהו מוכיח את יהודה וישראל על האוריינטציה הפרו מצרית שלהם. הוא מציג את המעצמה המצרית כמעצמה שאי אפשר ולכן אסור לסמוך עליה. אולם אין הוא מציע, לחלופין, להחליף אוריינטציה למעצמה אחרת. המסר שלו הוא של אוריינטציה על אלוהים.

לשיטתו, יהודה וישראל הן ממלכות קטנות וחלשות, והוא מזהיר מפני הסיכון הכרוך בהתערבותן במשחק הגדולים, במלחמה לא להם.

כך, במילים חריפות וקשות, מוכיח הנביא את ההנהגה על הפוליטיקה הקלוקלת של הפניה למצרים. הוֹי בָּנִים סוֹרְרִים! נְאֻם יְהוָה לַעֲשׂוֹת עֵצָה וְלֹא מִנִּי, וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה וְלֹא רוּחִי, לְמַעַן סְפוֹת חַטָּאת עַל חַטָּאת. הַהֹלְכִים לָרֶדֶת מִצְרַיִם וּפִי לֹא שָׁאָלוּ, לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה וְלַחְסוֹת בְּצֵל מִצְרָיִם. וְהָיָה לָכֶם מָעוֹז פַּרְעֹה לְבֹשֶׁת, וְהֶחָסוּת בְּצֵל מִצְרַיִם לִכְלִמָּה. כִּי הָיוּ בְצֹעַן שָׂרָיו, וּמַלְאָכָיו חָנֵס יַגִּיעוּ. כֹּל הֹבִאישׁ עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ לָמוֹ, לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל, כִּי לְבֹשֶׁת וְגַם-לְחֶרְפָּה.

האם הדברים רלוונטיים גם לימינו?

לכאורה, המציאות שונה. האזהרה לא להכניס את הראש למאבקי המעצמות המזרח תיכוניות הגדולות, אינה רלוונטית במציאות שבה ישראל היא המעצמה האזורית הגדולה.

ולמרות זאת, יש טעם בדברים. גם במצב הנוכחי, על ישראל להתרחק ממעורבות כלשהי במלחמת הכל בכל במדינות ערב. על ישראל לשמור על נייטרליות. כאשר מתרחשת סביבנו מלחמת בני חושך בבני חושך, עלינו להיבדל מן המלחמה ומשני צדדיה, ולהתחזק כמדינה יהודית דמוקרטית מתקדמת ומפותחת, המתבדלת מסביבתה הרעה.

אסיים בברכת הנביא ישעיהו לחג העצמאות של מדינת ישראל:

וְנָתַן מְטַר זַרְעֲךָ, אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת הָאֲדָמָה, וְלֶחֶם תְּבוּאַת הָאֲדָמָה. וְהָיָה דָשֵׁן וְשָׁמֵן, יִרְעֶה מִקְנֶיךָ בַּיּוֹם הַהוּא כַּר נִרְחָב. וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים, עֹבְדֵי הָאֲדָמָה, בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ, אֲשֶׁר זֹרֶה בָרַחַת וּבַמִּזְרֶה. וְהָיָה עַל כָּל הַר גָּבֹהַּ וְעַל כָּל גִּבְעָה נִשָּׂאָה פְּלָגִים יִבְלֵי מָיִם בְּיוֹם הֶרֶג רָב בִּנְפֹל מִגְדָּלִים. וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, בְּיוֹם חֲבֹשׁ יְהוָה אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ, וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא.  

* 929