במזמור טו בתהילים, מוציא דוד המלך מכרז: מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ, מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ?
תנאי המכרז אינם קלים: הוֹלֵךְ תָּמִים
וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ. לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ, לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ
רָעָה, וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ. נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי
יְהוָה יְכַבֵּד. נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא
יָמִר. כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח".
מי האיש? הנביא ישעיהו כבר מזהה אותו בעיני רוחו: "ההֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים, מֹאֵס בְּבֶצַע
מַעֲשַׁקּוֹת, נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד, אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים
וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע".
מיהו האיש הזה? ישעיהו אינו מדבר על אדם ספציפי. כדרכו, הוא מלווה את
דברי התוכחה שלו בדברי נחמה. לצד הוקעתו תופעות שליליות בחברה, הוא מציג חלופה, לא
רק כדי לעודד, אלא כדי להציב רף שאליו יש לשאוף. לרוב הוא מציג חברת מופת, הפעם
הוא מציג איש מופת.
מיהו איש המופת, על פי ישעיהו? אדם הנקי בדיבורו ובמעשיו, אדם ישר
והגון המואס בשחיתות, בשוחד ובגניבה. אדם המונע עצמו מראש מכל מגע עם שוחד ועם
מזימות שונות.
"דֹבֵר מֵישָׁרִים" – מול שיח הקצוות המכוער, המשתלט גם על המיינסטרים הישראלי;
בווליום שבו אנשים, ואף נושאי תפקידים ולובשי מדים, חושבים שכדי שישמעו אותם הם
חייבים לדבר על "בוגדים" או "נאצים"; מול הידרדרות השיח
הציבורי, אנו זקוקים לאיזה ישעיהו שיציב בפנינו דמות מופת של דֹבֵר מֵישָׁרִים.
* 929