מוכרחים להמשיך לנגן / להקת חיל האוויר
פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 30.8.16
בתרבות הישראלית פעלו ופועלים הרבה מאוד מוסיקאים מוכשרים, אפילו
מוכשרים מאוד. אולם לתואר גאון, ראויים רק יחידי סגולה. מוסיקאים כמו סשה ארגוב
ומתי כספי. אני מרשה לעצמי להוסיף לגלריה המכובדת הזאת את יאיר רוזנבלום. בשבת
מלאו עשרים שנים לפטירתו, ואנו מקדישים היום את הפינה לזכרו.
רבים משיריו של רוזנבלום כבר הושמעו בפינה זו. הם רק מקבץ קטנטן
משיריו הרבים, אך די בהם כדי להיווכח בגאונותו: "שיר שבת" (המוכר
כ"עטוף נא אל שדי"), "מסביב למדורה", "גשם אחרון", "נאום
תשובה לרב חובל איטלקי", "ליל חניה", "ברית דמים" (המוכר
כ"שני יובל הראל"), "מה אברך", "עובדים עלינו עבודה
עברית", "הבלדה על חדוה ושלומיק" והחשוב מכולם, גם בעיני רוזנבלום – "ונתנה תוקף".
"ונתנה תוקף" הוא לחן של יאיר רוזנבלום לפיוט מתפילת הימים
הנוראים, שאותו כתב לזכרם של 11 בני קיבוץ בית השיטה שנפלו במלחמת יום הכיפורים.
גם השיר שנשמע היום הוא שיר של מלחמת יום הכיפורים. גם הוא עוסק במחיר
הכבד של המלחמה. המסר שלו הוא מסר אופטימי – מסר של חוסן וכושר עמידה, גם בעת משבר
ואסון.
ב-5 ביוני 1974, נערכה בבסיס חיל האוויר ברמת דוד מסיבה לכבוד הטייסים
הישראליים שחזרו משבי סוריה, לאחר כמעט 8 חודשים. הנואם המרכזי באירוע היה מפקד
חיל האוויר האלוף בני פלד ז"ל. בדבריו הוא ציין את המחיר הכבד של המלחמה, את
בשורות האיוב שרדפו זו את זו, אך ציין שלמרות הכל, חיל האוויר מילא את כל
משימותיו, על אף האובדן, על אף העומס הכבד, על אף הפחד. והוא הסביר זאת המשפט
האלמותי: "את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק, מוכרחים
להמשיך לנגן".
בין הנוכחים באירוע היה ראש ענף חינוך ותרבות בחיל האוויר סגן אלוף
עודד פלדמן. הנאום ריגש אותו והעניק לו השראה לשיר, המנחיל את המסר של מפקד החיל. מילותיו
של פלד, הן לבו של הפזמון החוזר.
בשיר מנה פלדמן בשמותיהם מבנים שלמים של חיל האוויר שאבדו במלחמה. הוא
תיאר את החייל כנבל גדול בעל אלף מיתרים, שגם אם פוקע מיתר, הוא מנגן ומנגן ומנגן,
מפני שאת המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק. מוכרחים להמשיך לנגן.
פלדמן העביר את מילות השיר ליאיר רוזנבלום, שבאותן שנים עבד עם מרבית
הלהקות הצבאיות והלחין רבים משיריהן.
רוזנבלום הלחין את השיר עבור להקת חיל האוויר. המנגינה מיטיבה להעביר
את הפאתוס של המילים, ואת אווירת הנאום הדרמטי של מפקד החיל.
השיר הזה יחד עם שיר נוסף של הלהקה שהלחין יאיר רוזנבלום, "היה
לי חבר היה לי אח", הם השירים הבולטים ביותר בשירי המלחמה, זולת המנון המלחמה
"לו יהי".
על קברו של האלוף בני פלד חקוקות המילים: "את המנגינה הזאת אי
אפשר להפסיק, מוכרחים להמשיך לנגן". הכוונה היא גם למסריו הציבוריים
ומלחמותיו הציבוריות של פלד, והמסר הוא שגם אחרי שנושא הבשורה מת, הבשורה לא מתה
אתו.
זה גם המסר של פינתי היום.
בחרתי בשיר הזה, דווקא, לציון עשרים שנה למותו של רוזנבלום, כיוון
שכאשר מנתקים אותו מן ההקשר הצבאי, ניתן לפרש אותו כחיוב להמשיך לשיר ולנגן את
שיריו של יאיר רוזנבלום, גם אחרי שהוא הלך לעולמו, גם עשרים שנה אחרי מותו ועוד
הרבה הרבה אחרינו, כי את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק.
את המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
את המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
מוכרחים להמשיך לנגן
מוכרחים להמשיך לנגן,
מפני שאת המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק
שניים ממבנה חרדל - הלך
ארבע ממבנה אגוז - הלך
כמו נבל גדול בעל אלף מיתרים
שמנגן ומנגן ומנגן,
וכפעם בפעם פוקע מיתר
וממשיכים לנגן על מיתר אחד פחות,
ועוד מיתר אחד פחות
ומיתרים פקעו ולא חזרו
חלקם חזרו וימשיכו לנגן
מפני שאת המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
מוכרחים להמשיך לנגן
את המנגינה הזאת...
יש לנו שתי דרכים לנגן
אחת לפי תווים כתובים מראש
ולפעמים אין תווים
אין תווים וצריך לנגן בלי תווים
וזה מה שעשינו הפעם
ולמרות שפקעו מיתרים
המנגינה היתה טובה
והיא נשמעת היטב היטב בכל המקומות
ואנו נמשיך להשמיע אותה
את המנגינה הזאת...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
