הבלוג של אורי הייטנר

כבר בהקדשתו של יחזקאל לנביא, נמסר לו באופן ברור, שנבואתו לא תשפיע על עם ישראל, שהנו בית מרי. לכן, אין בפועלו דיאלוג בין הנביא לשומעי לקחו, כי אין לו שומעי לקח. מטרת הנבואה היא למען הפרוטוקול, או למען שתי השורות בהיסטוריה, לא כדי לשכנע.

וכך, עד כה התמקד הנביא במחוות סמליות, ולא בשיח. כיוון שאין עם מי לדבר, בפרק ו' מדבר הנביא אל הקיר, או ליתר דיוק אל ההרים. וְאָמַרְתָּ: הָרֵי יִשְׂרָאֵל, שִׁמְעוּ דְּבַר אֲדֹנָי יְהוִה!  כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶהָרִים וְלַגְּבָעוֹת, לָאֲפִיקִים וְלַגֵּיאָיוֹת: הִנְנִי אֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם חֶרֶב וְאִבַּדְתִּי בָּמוֹתֵיכֶם.

יש מספר יתרונות בדיבור אל ההרים על פני דיבור אל בני אדם. ההרים אינם יכולים לומר לו שאינם רוצים לשמוע, שאינם רוצים להקשיב. הם גם אינם יכולים לקרוא קריאות ביניים ולא להתווכח.

תכונה נוספת שלהם, היא שדיבור אליהם עשוי להחזיר הד. הנביא מקווה שדבריו אל ההרים יהדהדו באוזני בני האדם, באוזני עם ישראל. הנביא אומר להרים: "וְנָשַׁמּוּ מִזְבְּחוֹתֵיכֶם וְנִשְׁבְּרוּ חַמָּנֵיכֶם וְהִפַּלְתִּי חַלְלֵיכֶם לִפְנֵי גִּלּוּלֵיכֶם. וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי גִּלּוּלֵיהֶם, וְזֵרִיתִי אֶת עַצְמוֹתֵיכֶם סְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶם. בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם הֶעָרִים תֶּחֱרַבְנָה וְהַבָּמוֹת תִּישָׁמְנָה, לְמַעַן יֶחֶרְבוּ וְיֶאְשְׁמוּ מִזְבְּחוֹתֵיכֶם, וְנִשְׁבְּרוּ וְנִשְׁבְּתוּ גִּלּוּלֵיכֶם, וְנִגְדְּעוּ חַמָּנֵיכֶם וְנִמְחוּ מַעֲשֵׂיכֶם".

הנביא מדבר על בני ישראל בגוף שלישי. הוא מקווה שההד יעביר את המסר לבני ישראל, כאילו נאמרו בגוף שני.

* 929