הבלוג של אורי הייטנר

כאשר מרכבה מופיעה במערכת הראשונה (פרק א), היא תברח במערכה העשירית (פרק י).

בפרק י חוזרת אלינו המרכבה שבה חזה הנביא יחזקאל בפרק א. המרכבה, המסמלת את השכינה, כבר אינה נמצאת בבית המקדש, אינה נמצאת בירושלים, אינה נמצאת בארץ ישראל. היא נמצאת בשמים. משמעות הדבר, היא שגלתה שכינה מציון, ואין מי שיגן על העם היהודי מפני אסון החורבן המתרגש עליו.

יש כאן בעיה תיאולוגית מסוימת. הרי "מלוא כל הארץ כבודו". מה המשמעות של שכינה הנמצאת בבית המקדש או נעלמת לשמים? ומהם כל המראות שרואה יחזקאל בחזונו? הרי האל – אין דמות לו ולא צלם, ומה לאלוהות ולמונותיאיזם ולמרכבה?

דיברה תורה בלשון אדם. המרכבה היא התגלמות השכינה בעיני יחזקאל בחלומותיו. גלותה של השכינה, כמו גם מציאותה בבית המקדש, היא הניסיון להמחיש להמוני העם, לפשוטי העם, באמצעות מסרים מוחשיים, את המסר המופשט, האלוהי. הדרך להעביר להמון את המסרים של הסרת ההגנה האלוהית ממנו, ושל העדר חסינות מבית המקדש, היא באמצעות תרגומם למחזות מסעירים; מרוממי נפש ומפחידים בעת ובעונה אחת.

באמצעות חזיונות, דמיונות, מראות ומרכבות, כרובים וחיות הקודש, המסר של יחזקאל הוא המסר של ירמיהו: חורבן.

* 929