הבלוג של אורי הייטנר

על מנת להמחיש לעם ישראל את גלותו הקרובה, הופך יחזקאל את עצמו למיצג של גולה:

וְאַתָּה, בֶן אָדָם, עֲשֵׂה לְךָ כְּלֵי גוֹלָה, וּגְלֵה יוֹמָם לְעֵינֵיהֶם, וְגָלִיתָ מִמְּקוֹמְךָ אֶל מָקוֹם אַחֵר לְעֵינֵיהֶם. אוּלַי יִרְאוּ כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה. וְהוֹצֵאתָ כֵלֶיךָ כִּכְלֵי גוֹלָה יוֹמָם לְעֵינֵיהֶם, וְאַתָּה תֵּצֵא בָעֶרֶב לְעֵינֵיהֶם, כְּמוֹצָאֵי גּוֹלָה. לְעֵינֵיהֶם חֲתָר לְךָ בַקִּיר וְהוֹצֵאתָ בּוֹ. לְעֵינֵיהֶם עַל כָּתֵף תִּשָּׂא בָּעֲלָטָה,  תוֹצִיא פָּנֶיךָ, תְכַסֶּה וְלֹא תִרְאֶה אֶת הָאָרֶץ, כִּי מוֹפֵת נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל. וָאַעַשׂ כֵּן כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי. כֵּלַי הוֹצֵאתִי כִּכְלֵי גוֹלָה, יוֹמָם וּבָעֶרֶב חָתַרְתִּי לִי בַקִּיר בְּיָד, בָּעֲלָטָה, הוֹצֵאתִי עַל כָּתֵף נָשָׂאתִי לְעֵינֵיהֶם. 

לעתים יש אשליה של גולה טובה – גולה שהחיים בה נוחים, החיים הטובים, החברה סובלנית, ה"מילקי" זול יותר. ויש הרואים בה איזה יתרון מוסרי, ביכולת לא ללכלך את הידיים בהגנה על הריבונות, בהתמודדות עם החיים האמתיים. יש הרואים בה חסינות בפני "לאומנות", כפי שהם מכנים בבוז ובהתנשאות את הלאומיות. ויש הרואים בה איזו תעודה מוסרית של להיות הדשן של התרבות האנושית.

אולם זאת אשליה. אין גולה טובה. הגולה היא רעה במהותה. הגולה היא חוסר שורשים, הגולה היא העדר ריבונות, הגולה היא נכר – הגולֶה הוא נוכרי לסביבתו.

בגולה הכלים מוצאים מן הבית, כי אין היא בית באמת. הגולה היא מצב שבו אדם, בשל זרותו, תמיד חשוד, ולכן תמיד נרדף, נאלץ לחתור פִּשְׁפָּשׁ בקיר לצורך מילוט. את כל אלה ממחיש המיצג של יחזקאל.

אך עד היום רבים כל כך בעם היהודי דבקים בגולה, מתוך בחירה. התופעה החולנית הזאת מלווה אותנו מאז יציאת מצרים – הגעגוע לסיר הבשר. התופעה הזו מתוארת בחוקי העבדות – הבחירה מרצון בעבדות, בטענת "אהבתי את אדוני". תופעה שהתורה שוללת ומענישה את העבד מרצון ברציעת אוזנו למטרת שיימינג. זו בדיוק אותה התופעה; התופעה, שעמנו טרם נגאל ממנה – הבחירה בגלות.

* 929