בן אדם!
שוב, כמו בכל פרק ופרק, לעתים פעמים אחדות בפרק, אותה קריאת השכמה
לנביא יחזקאל. בן אדם!
וגם בפרק זה בן האדם נדרש לנבא חורבן ואסונות לעם ישראל. לא תיקון.
חורבן.
ובפרק זה, משול עם ישראל לגפן חרוכה שאינה ראויה לכל שימוש מלבד שריפה.
ומסיים הנביא בנבואת שממה על הארץ. "וְנָתַתִּי
אֶת הָאָרֶץ שְׁמָמָה, יַעַן מָעֲלוּ מַעַל, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה".
****
ערב ראש השנה. איך אפשר לפתוח את השנה עם נבואת שממה כזאת? ואנחנו מאחלים שנת
פריחה. אנו מאמינים בתיקון, לא בחורבן.
לכן, הלכתי לחפש נביא של תיקון, אולי הוא יציע לנו חזון של פריחה.
בן אדם!
כך פותח את נבואת הפריחה שלו, נביא התיקון אהרון דוד גורדון.
בן אדם! עוד יבוא יום. עוד יבוא יום –
ובניך ובנותיך יחלמו חלום, והחלום יהיה גדול, והחלום יהיה עמוק, ככל אשר אתה מראה
בזה.
ובאו בניך ובנותיך וביקשו את פתרון
חלומם בארץ אבותיהם. בכל כוח נפשם ובכל כוח ידיהם יבקשוהו, ממטמונים יחפרוהו, כל
עבודה בשדה ובכרם יעבדו בבקשם אותו. והיה כאשר יבקשו וכאשר יעבדו, כן יגדלו וכן
יגברו, עד כי יהיו גדולים מאוד, וגבהו מעל ראשי כל ההרים אשר על פני האדמה, וראו
את אשר לא ראה איש לפניהם וגברו מאוד בארץ.
אז ישוב יפרח ישראל, אז יקום ויחיה,
אז יהיה לעם.
* 929
בבלוג זה
בכל הבלוגים
