לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


10/2016

פינתי השבועית ברדיו: אור וירושלים


אור וירושלים / הגבעטרון

פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 25.10.16

 

43 שנים מלאו למלחמת יום הכיפורים. בשבוע שעבר התייחסנו לכך, בפינה שהוקדשה ליום הולדתו ה-70 של חנן יובל, בהשמעת השיר "אתם זוכרים את השירים".

 

את הפינה היום נקדיש לזכרו של משורר ומלחין שנפל במלחמה – יוסף שריג.

 

יוסף שריג הוא אחד מ-11 בני קיבוץ בית השיטה שנפלו במלחמה. על כך שוחחנו בהרחבה לפני שנים אחדות בפינה שהוקדשה לפיוט "ונתנה תוקף". על כך גם נכתב שירה של דורית צמרת "החיטה צומחת שוב".

 

יוסף הוא יליד שנת 1944. הוא בן לאחת המשפחות המרכזיות בקיבוץ בית השיטה ובתנועה הקיבוצית. אביו היה נחום שריג, מהמפקדים המהוללים של הפלמ"ח, מפקד הגדוד הראשון של הפלמ"ח, מפקד חטיבת הנגב במלחמת השחרור, מזכיר תנועת הקיבוץ המאוחד וראש המועצה האזורית גלבוע. אמו הייתה הסופרת תקווה שריג. אחיו הוא אל"מ רן שריג, מח"ט שריון וסגן מפקד אוגדה.

 

גם יוסף, כרבים מבני הקיבוץ, התגייס לשריון ושירת כקצין שריון. במלחמת יום הכיפורים נלחם כמ"פ בגדוד 39 בקרבות הגולן. הוא פיקד על פלוגה מובילה של טנקי צנטוריון באזור מעלה גמלא ונתקל בטנקי אויב באזור תוואי ההטיה של הסורים. הוא הוביל את פלוגתו במשך שלושה ימים רצופים של לחימה קשה והדיפה איטית של טנקים מהדיוויזיה הסורית הראשונה שפרצה באזור חושניה. בשלושת ימי הקרבות, נאלץ יוסף להחליף שלוש פעמים את הטנקים שלו שנפגעו, והמשיך בלחימה ובפיקוד. ביום רביעי בצהרים, בשעות האחרונות של קרב הבלימה, הוא נפגע מירי טנק אויב בלחימה לכיבוש רכס המוצבים בגולן, ונפל בקרב. לאחר מותו עוטר יוסף שריג בעיטור המופת והועלה לדרגת רב סרן.

 

יוסף שריג חזר לאחר שירותו הצבאי לקיבוצו, ועסק בחקלאות ובהוראת מוסיקה. הוא למד מוסיקה במכללת "אורנים". הוא שר במקהלת הקיבוץ המאוחד. והוא כתב שירה והלחין אחדים משיריו ושירים של אחרים. באחד משיריו, "מותי בא לי לפתע", הוא חזה את מותו במלחמה.

 

לפני חודשים אחדים, נחנכה אנדרטה לזכרו, במקום שבו נפל בקרב בגולן. האנדרטה נמצאת כ-300 מ' מדרום לצומת בשן, על כביש 98, הציר המזרחי של הגולן. על הכביש מופיע שלט המפנה מזרחה, ל"אנדרטת אור וירושלים", שמה של האנדרטה לשריג. ניתן להגיע למקום גם בהליכה על שביל הגולן.

 

באנדרטה נמצא מסבירן קולי, ובו סיפור חייו של יוסף והקלטת השיר "אור וירושלים". בטרם אחזור לשיר, אומר כמה מילים על המסבירנים.

 

המסבירנים הם תחנות הסברה אלקטרוניות, שאותן יוצר חברי אבי זעירא, ממייסדי קצרין, אבי טורבינות הרוח בגולן. אבי היה אחד ממנהיגי ועד יישובי הגולן בשנות המאבק נגד הנסיגה בשנות ה-90 ויו"ר הוועד בשנים 1996-1999. אבי הוא יזם בנשמתו ואדם יצירתי מאוד. אחת מתרומותיו למאבק הייתה תחנות הסברה אוטומטיות שהוצבו באתרים חשובים בגולן, הופעלו באמצעות אנרגיית רוח, ובלחיצת כפתור נשמע הסבר על הסביבה והסבר על עמדת ועד יישובי הגולן במאבק נגד הנסיגה, לרוב בקולו הרדיופוני של אבי.

 

לאחר הניצחון במאבק, אבי הרחיב את הרעיון ליזמות עסקית, תחת הכותרת "רוחות הגולן", ובכל רחבי הארץ, לאורכה ולרוחבה, באתרים רבים, ממטולה עד אילת, מוצבים כ-250 מסבירנים שהוא יצר. ברוב האתרים ההסבר נשמע בקולו של אבי, ובחלקן גם גרסה באנגלית בקולה של זוגתו מרלה. בשבוע הבא ייחנך מסבירן נוסף, ברמפת קונייטרה שמצפון לתצפית קונייטרה, באנדרטה לזכר "כוח נתי" שנלחם במקום בקרבות מלחמת יום הכיפורים.

 

אחד המסבירנים נמצא באנדרטה לזכר יוסף שריג. האנדרטה נקראת "אור וירושלים" לציון שירו המפורסם ביותר של יוסף שריג - אחד מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי.

 

ב-1972, במלאת חמש שנים לשחרורה ואיחודה של העיר, קיבל יוסף פניה מלהקת הגבעטרון לכתוב לה שיר לציון האירוע. בשיר, שיוסף כתב את מילותיו ולחנו, הוא תיאר חוויה שחווה שבע שנים קודם לכן, ביום הלווייתה של סבתו, בירושלים.

 

יש לציין, שאביו, נחום שריג, גדל במשפחה חרדית בירושלים, משפחת וייספיש. בן דודו, הרב וייספיש, היה אחד ממנהיגי "נטורי קרתא", ולמרות הפער האידיאולוגי העמוק, המשפחה על שני ענפיה, החרדי קנאי והחילוני קיבוצי, שמרו על קשרי ידידות ומשפחה.

 

יוסף היה בן 21 במות סבתו. המשפחה נסעה להלוויה, מעמק יזרעאל לירושלים, ביום גשם וסגריר. בהגיעה לשער הגיא, לפתע הפציעה השמש, ולנגד עיניהם נפרשה קשת מרהיבה בענן. החוויה הזאת, שהותירה בו חותם עמוק, הייתה הבסיס למילות השיר.

 

"אור וירושלים" הוא אחד היפים בשירי ירושלים, והוא מיטיב לצייר את יופיה המרהיב של העיר. חוויית האור והקשת בדרך להלוויה, מצטיירת בשיר כחוויה מעין מיסטית, של עיר עוטפת עור, העולה בשלל צבעי הקשת, ונוגנת למשורר, כנבל העשור – כלי הנגינה של בית המקדש.

 

וכך הוא מתאר את הרגע שבו התחלף הצל באור: "הנה זוחל הצל מבין גבעות האורן / קרב בסתר כאוהב אל השכונות. / ומול פניו קריצות, ריבוא עיני האור הן, / לפתע נפקחו עניו כנפעמות".

 

בשיר מופיעים נופי ירושלים – התהומות, הפסגות, המגדלים, החומות, גבעות עצי האורן, השכונות וכיפת הזהב.  

 

הביצוע המקורי של השיר הוא של להקת הגבעטרון, שהשיר נכתב במיוחד בעבורה. במהלך השנים נוספו לה גרסאות כיסוי רבות, ובהן של יהורם גאון (בעיבוד שאיני אוהב), הפרברים, ירדנה ארזי, יפה ירקוני ורונית אופיר. אנו נשמע את הביצוע המקורי, של "הגבעטרון".

 

הַשֶּׁקֶט שׁוּב צוֹנֵחַ כָּאן מִשְּׁמֵי הָעֶרֶב

כִּדְאִיַּת דַּיָּה מֵעַל הַתְּהוֹמוֹת

וְקֶרֶן אֲדֻמָּה נוֹשֶׁקֶת לַהַט חֶרֶב

אֶת הַפְּסָגוֹת, הַמִּגְדָּלִים וְהַחוֹמוֹת.

 

רָאִיתִי עִיר עוֹטֶפֶת אוֹר

וְהִיא עוֹלָה בִּשְׁלַל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת

וְהִיא נוֹגֶנֶת בִּי כְּנֵבֶל הֶעָשׂוֹר

רָאִיתִי עִיר עוֹטֶפֶת אוֹר.

 

הִנֵּה זוֹחֵל הַצֵּל מִבֵּין גִּבְעוֹת הָאֹרֶן

קָרֵב בַּסֵּתֶר כְּאוֹהֵב אֶל הַשְּׁכוּנוֹת.

וּמוּל פָּנָיו קְרִיצוֹת, רִבּוֹא עֵינֵי הָאוֹר הֵן,

לְפֶתַע נִפְקְחוּ אֵלַי כְּנִפְעָמוֹת.

 

בְּדוּמִיַּת אַשְׁמֹרֶת אַחֲרוֹנָה נוֹשֶׁמֶת

וּבִקְטִיפַת שְׁחָקִים רְסִיס אַחֲרוֹן מַחֲוִיר

אַךְ שַׁחַר, כְּבָר כִּפַּת זָהָב שֶׁלָּהּ אוֹדֶמֶת

לְמַגָּעוֹ הָחָם הָרַךְ שֶׁל אוֹר צָעִיר.

נכתב על ידי הייטנר , 25/10/2016 22:55   בקטגוריות אנשים, אמנות, היסטוריה, זיכרון, חוץ וביטחון, ספרות ואמנות, ציונות, קיבוץ, רדיו אורנים, תרבות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)