הבלוג של אורי הייטנר

בהמשך לתיאורי המקדש ועבודת המקדש בפרקים האחרונים – הפרק הזה עוסק בעובדים בקודש, הכוהנים; בתפקידיהם ובהגבלות עליהם.

עיקר תפקידם של הכוהנים הוא פולחן הקורבנות, אולם בפרק זה יש להם תפקידים נוספים: חינוכיים ושיפוטיים (אולי בזכות היותו של יחזקאל כהן בעצמו). יש להם תפקיד של הנהגה רוחנית, להיות מורי הוראה של עם ישראל: "וְאֶת עַמִּי יוֹרוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל, וּבֵין טָמֵא לְטָהוֹר יוֹדִעֻם". תפקיד נוסף של הכוהנים הוא שיפוטי: "וְעַל-רִיב הֵמָּה יַעַמְדוּ לְמִשְׁפָּט, בְּמִשְׁפָּטַי יִשְׁפְּטֻהוּ, וְאֶת תּוֹרֹתַי וְאֶת חֻקֹּתַי בְּכָלו מוֹעֲדַי יִשְׁמֹרוּ, וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי יְקַדֵּשׁוּ".

וכפי שאנו יודעים, תפקיד נוסף שלהם, עד היום, הוא לברך את עם ישראל. בפרק זה לא מתואר תפקידם זה כעשיה אקטיבית, אלא הברכה שהם נושאים לעם באה לידי ביטוי בכך שכאשר העם מפרנס אותם, הוא נהנה מן הברכה הקורנת מהם. "וְרֵאשִׁית כָּל בִּכּוּרֵי כֹל, וְכָל תְּרוּמַת כֹּל מִכֹּל תְּרוּמוֹתֵיכֶם - לַכֹּהֲנִים יִהְיֶה, וְרֵאשִׁית עֲרִסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן, לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ".

ברכת הכוהנים בימינו נאמרת בכל שבת וחג, וניתנת להיאמר גם בימי חול, אך בימי חול לרוב מדלגים עליה, ושליח הציבור, בחזרתו על תפילת עמידה, מצטט אותה.

האם הכוהנים העולים, כשרק גרביהם לרגליהם, הטלית פרושה על כפות ידיהם לפני ראשם, מאמינים באמת שיש בהם סגולה גנטית, הנותנת כוח מיוחד וברכתם? מסופקני. אולם רבים מהם מזדהים עם השליחות הזאת, עם התפקיד הזה, להיות נושאי הברכה לעם ישראל.

****

אחד הכוהנים החשובים, המשמעותיים והמשפיעים בדורנו היה לאונרד כהן; המשורר, הסופר, המלחין והזמר היהודי – קנדי, שהלך השבוע לעולמו.

באוקטובר 2009 ביקר בישראל, במסגרת מסע ההופעות האחרון שלו. הוא הופיע באיצטדיון ר"ג לפני כחמישים אלף צופים. לאחר השיר הראשון הוא בירך את ישראל בברכת בלעם:  "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל".

ובתום ההופעה פרש את כפיו לעבר הקהל, וברך אותו, את ברכת הכוהנים:

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.

יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׁם לְךָ שָׁלוֹם.

****

זמן קצר טרם ביקורו של ליאונרד כהן כתבתי: "איזה מזל שהזמר והמשורר לאונרד כהן אינו קורא 'מעריב'. אילו קרא, מה היה עושה לאחר קריאת מאמרו של העיתונאי היורד רון מיברג, בו לעג לניסיון להביא את לאונרד כהן למופע בישראל? בגיליון ערב פסח, הסביר מיברג שאין מצב שכהן יסכים להופעה כזאת. ישראל אחרי 'עופרת יצוקה' מוקצית בדעת הקהל מחמת מיאוס, ואם כהן יופיע בארץ, הוא עלול בהופעה אחת להרוס את כל הקרדיט שיצבור ב-80 המופעים במסע הפרידה שלו.

לאונרד כהן לא קרא, כנראה, את מיברג, ולכן הוא החליט לסיים את הקריירה המוסיקלית שלו, בת עשרות השנים, במופע בישראל, בפני בני עמו. לאונרד כהן, פטריוט יהודי ואוהב ישראל, לא יכול לבחור דרך טובה וראויה יותר לסיים את הקריירה שלו".

רון מיברג ושכמותו, הם המשת"פים של תעשיית האנטישמיות החדשה, תעשיית החרמות על ישראל. כל כך עלוב ובזוי הוא, כל על עלובים ובזויים בני דמותו, אלה הנושאים בפיהם קללה על ישראל, מתרוצצים ברחבי העולם בתערוכות נודדות כדי להכפיש את מדינתם, להעליל עלילות על צבאם, להסית את העולם נגד עמם ואחד הגרועים שבהם, התגלמות הישראלי המכוער, אף הלך למועצת הביטחון כדי להפציר בה לפעול בכל הכוח נגד מדינתו.

איפה הם אותם ננסים, אותם מיברגים, אותם ישראלים מכוערים, אותם נושאי קללה – ואיפה הוא; האמן הדגול, היהודי הפטריוט, אוהב עמו, שעמד מול קהל הרבבות ובירך את עם ישראל, את מדינת ישראל, בברכת השלום.

יהי זכרו ברוך!

* 929