הבלוג של אורי הייטנר

המאבק נגד השינוי הדרסטי במיסוי הקיבוצים, הסתיים בהצלחה. המאבק העביר את רוע הגזירה. גזירה שעלולה הייתה להמיט מכה קשה על הקיבוצים, מתוך בורות ופופוליזם, נמנעה.

מה גרם לניצחון במאבק?

ניתן לומר שניצחנו בזכות מאבק נחוש וצודק. זה נכון, המאבק בהחלט היה נחוש. זה נכון, אך לא רלוונטי. ניתן היה לנהל מאבק נחוש אף יותר על אותה מטרה צודקת – לחסום כבישים, לצאת בשביתות וכו', ולהיכשל.

הניצחון נבע מכך שהמאבק היה חכם. כיוון שצפויים להתיישבות מאבקים נוספים, כדאי להפיק לקח מן ההצלחה. אני רוצה להצביע על שלושה מאפיינים במאבק, שהביאו לניצחון.

המאפיין הראשון הוא מאבק מקצועי וענייני. לא היה זה מאבק של סיסמאות מתלהמות, אלא מאבק עם נתונים, עם ניתוחים מקצועיים של החקיקה ושל מהות המיסוי, עם למידה והצגה של שיטות מיסוי הנהוגות בארץ ובעולם באשר לקואופרטיבים, שיש דמיון מסוים בינם לביננו. ניכרים דברי אמת, ומשכנעים כאשר הם מגובים בעובדות ונתונים. וכשבאים למאבק חמושים בהם, רבים הסיכויים להצליח בו.

המאפיין השני הוא פרגמטיות. התנועות לא הגיעו למו"מ ולמאבק עם מסר של "הכל או לא כלום", שעלול היה להשאיר אותנו בלא כלום. נהפוך הוא, התנועות הגיעו למו"מ עם נכונות לשינוי בשיטת המיסוי ועם הכרה עקרונית שנכון לשנות את השיטה, לנוכח השינויים באורחות החיים בקיבוצים "המתחדשים" בדור האחרון.

עצם אי ההליכה עם הראש בקיר, והגישה ההגונה והגמישה, בנתה אמון שאפשרה לצד השני לגלות פתיחות וגמישות ולבחון את המציאות כמות שהיא, לא על פי סיסמאות. ואכן, בסופו של דבר הצד שהלך כברת דרך ארוכה הרבה יותר במו"מ, מעמדת הפתיחה שלו, היה האוצר.

המאפיין השלישי הוא שיתוף פעולה. כמובן שיתוף הפעולה בין התק"צ לבין הקיבוץ הדתי (ובאמת, כבר מזמן הגיעה השעה לאחד את התנועות לתנועה קיבוצית אחת גדולה). אך כוונתי דווקא לשיתוף הפעולה הפוליטי עם "הבית היהודי" במאבק הזה, ובעיקר – דווקא עם הפלג הימני ביותר שלהם, אנשי "תקומה" השר אורי אריאל וח"כ בצלאל סמוטריץ'. שיתוף הפעולה הזה הוכיח שכאשר תומכי ההתיישבות מתעלים על חילוקי הדעות הפוליטיים ביניהם למען מטרה משותפת של חיזוק ההתיישבות – הם משיגים הישגים נאים.

לפני זמן לא רב נמתחה ביקורת חריפה על תמיכת ח"כ איתן ברושי בחוק החטיבה להתיישבות, על אף שהנהנים העיקריים ממנו הם יישובי הגליל והנגב, בשל העובדה שח"כ סמוטריץ' הציע אותו, כאילו מדובר במצורע. והנה, הפעם נציגי התנועה ראו בו שותף ראוי, ויחד הצליחו במאבק למען ההתיישבות.

בתקופת המאבק על הגולן, נהגנו שוב ושוב להזכיר לעצמנו, שמטרת המאבק שלנו אינה לריב עם השומר, אלא לאכול את הענבים. ובשתי מילים: מאבק חכם.

* "ידיעות הקיבוץ"