אחיי
גיבורי התהילה / אילנית
פינתי
השבועית ברדיו "אורנים" 23.1.17
לפני שבועיים חולקו פרסי מפעל חיים של אמ"י. הפרסים הוענקו כמידי
שנה למספר רב של אמנים, בתחומים שונים של אמנויות הבמה.
בעיניי, יש בכך זילות מסוימת של הפרס. אם בכל שנה כל כך הרבה אמנים
זוכים בו, משמעות הדבר שכל האמנים יקבלו אותו. אם כך, אין זה פרס על מצוינות או על
הישגים יוצאי דופן, אלא על עצם העובדה שהאמן הגיע לגיל ולוותק מסוימים. אדרבא,
שאמ"י יכריז על מענק לכל אמן ותיק, אך ההגדרה כפרס בעייתית משהו.
השנה, באירוע שבו חולקו הפרסים, הוחרג אמן אחד, שהערב הוקדש להוקרה
מיוחדת על תרומתו לתרבות הישראלית, שייקה פייקוב. מדוע הוא הוחרג? אפשרות אחת היא
בשל מצבו הבריאותי הקשה; רצון להוקרה מיוחדת לאמן שתרם רבות כל כך, וכעת הוא חולה
סיעודי. אולי כיוון שהשנה הוא חוגג יום הולדת עגול, בהגיעו לגבורות. אפשרות נוספת,
היא שגם מארגני האירוע חשים בבעייתיות בפרס הסיטוני, וראו לנכון להוקיר את שייקה
פייקוב בדרך אחרת.
שייקה פייקוב נולד בקיבוץ אשדות יעקב איחוד. החל להלחין כבר כנער
ובמשך עשרות שנים הלחין פזמונים רבים, שתפסו מקום משמעותי בזמר העברי. עיקר הצלחתו
הייתה בשנות ה-70, עת שיריו כיכבו בראש מצעדי הפזמונים ופסטיבלי הזמר מכל הסוגים.
אזכיר כמה מן השירים הבולטים שהלחין: "ארץ", "למה ככה",
"חג יובל", "תבורכי", "לאורך השדרה שאין בה איש",
"בואו ונשיר אחים", "ארץ ישראל יפה", "ציפור קטנה מחפשת
קן", "נפשי כלתה לחרוזים", "חייכי לי בשירים",
אן-דן-דינו", "נפגשנו שוב", "שירי לי",
"אותָךְ", "ותבוא עליכם הברכה" ועוד רבים וטובים. כמו כן, כתב
פייקוב מוסיקה לסרטים והצגות רבים, ובהם הסדרה הטלוויזיונית האמריקאית הפופולרית
"המלאכיות של צ'רלי".
שייקה פייקוב הלחין שירים של פזמונאים רבים, ושיתוף הפעולה הפורה
ביותר שלו היה עם דודו ברק. את שיריו שרו זמרים רבים, והמועדפת עליו הייתה אילנית.
ולכן, אשמיע את אחד השירים שהוא הלחין למילותיו של דודו ברק, ושרה אותו אילנית.
השיר הוא "אחיי גיבורי התהילה". בחרתי בשיר הזה מסיבה
נוספת. בימים אלה אני עמל יחד עם עופר גביש, על ערב משותף שיעלה בבכורה עולמית
בכנס "לימוד גולן" השלישי שיתקיים ב-23-24.2 במלון כינר שבצפון הכינרת.
הערב נקרא "כאן הרי גולן" והוא עוסק בגולן בשירה ובזמר העברי, לציון
יובל להתיישבות בגולן. כאשר אני כותב "עמלים", עליי להבהיר שעיקר העמל
הוא בחירת השירים מתוך השפע העצום של שירים על הגולן, או שהגולן מוזכר בהם.
כשהתחלנו במלאכה, לא שיערנו באיזה שפע עצום מדובר. בין השירים שנשיר, יהיה
"אחיי גיבורי התהילה".
השיר מזוהה מאוד עם מלחמת יום הכיפורים, אך מהדהדים בו מרד החשמונאים,
מלחמת השחרור ומלחמת ששת הימים, כשכל אחד מההדהודים קשור לחבריו, בשרשרת תרבותית
ואסוציאטיבית.
הזיקה למלחמת המכבים ביוונים היא בשמותיהם של חמשת בניו של מתתיהו –
יוחנן, שמעון, יהודה, אלעזר ויונתן. יונתן שר את שיר התהילה לאחיו הגיבורים.
גיבורי מלחמת החשמונאים הם ההשראה לגבורתם של לוחמי צה"ל, שלכבודם נכתב השיר.
הזיקה למלחמת השחרור היא ספרו רב המכר של הסופר היהודי האמריקאי
הווארד פאסט. פאסט היה קומוניסט, רחוק מן הציונות, אך לאחר השואה, נסער ונפעם
מתקומת ישראל ומגבורת לוחמי צה"ל במלחמת השחרור, כתב את הרומן "אחיי
גיבורי התהילה". גיבור הרומן הוא שמעון בן מתתיהו המתאר בגוף ראשון את קרבות
המכבים, אך כל קוראיו ידעו שהספר, שנכתב בעיצומה של מלחמת השחרור, מכוון למלחמה
זו, ומציג את לוחמי צה"ל כניני המכבים, שהם אבות הטיפוס של הגבורה היהודית
ושל הדבקות בתרבות היהודית. השיר מהלל את ערך החירות הלאומית, כערך יהודי שמקורו
ביציאת מצרים, נמשך במרד המכבים ובא שוב לידי ביטוי במלחמת השחרור ובהקמת המדינה.
הספר תורגם לעברית בידי רות לבנית ב-1950 והיה לרב מכר היסטרי, בעל
השפעה אדירה על הנוער הישראלי. נתן יונתן עיבד אותו למחזמר, שהוצג בהפקות ענק
תחילה בקיבוץ שריד ואח"כ בגבעת ברנר. סמוך לגבעת ברנר הוכשר במיוחד
אמפיתאטרון בן 5,000 מקומות לצורך הצגת המחזמר, וצפו בו כארבעים אלף איש.
ההקשר למלחמת ששת הימים הוא נאומו המפורסם של שמואל גונן, גורודיש,
מפקד חטיבה 7 של חיל השריון, ולימים אלוף פיקוד הדרום במלחמת יום הכיפורים. "אל
המוות הישרנו מבט והוא השפיל את עיניו" אמר גורודיש באותו נאום, משפט שחרט
חריטה עמוקה בתרבות הישראלית. "אחיי גיבורי התהילה", פתח גורודיש את
נאומו, בפניה אל הלוחמים, ברוח ספרו של פאסט ובהשפעתו. בכך, שייך גורודיש את
חייליו לשרשרת הגבורה היהודית, ממרד המכבים, דרך תש"ח ועד ששת הימים.
זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים, כתב דודו ברק, בהשראת ספרו של פאסט
ונאומו של גורודיש, את השיר "אחיי גיבורי התהילה", שיר הלל ללוחמי
צה"ל. הוא העביר את השיר לשייקה פייקוב.
פייקוב לא הספיק להלחין את השיר וגויס למלחמה. הוא השתתף בקרבות
בגולן, ובחופשה הראשונה בביתו הלחין את השיר. אווירת האבל והיגון של מלחמת יום
הכיפורים ניכרת בלחנו של השיר. אני משער בסיטואציה אחרת, השיר היה מולחן כשיר לכת,
אך הלחן הפך אותו לקינה על חללי מלחמת יום הכיפורים, גיבורי המלחמה שהם ממשיכיהם
של המכבים, של לוחמי תש"ח ולוחמי ששת הימים.
לאחר המלחמה הקדיש דודו ברק את השיר לזכרו של קרוב משפחתו, סרן חיים
חוצב, בן קיבוץ גבעת השלושה, שנפל בקרבות הבלימה בגולן, למחרת יום הכיפורים.
ויש לי תחושה, שבמודע או שלא במודע, הושפע השיר גם מן השיר שכתב אהוד
מנור על אחיו, שנפל במלחמת ההתשה, "אחי הצעיר יהודה".
נאחל לשייקה פייקוב רפואה שלמה.
אחי בכורי יוחנן
אליך קוראים השמים
שומר נתיביך מלאך בלבן
מפרש הוא עליך כנפיים.
שני לי יקרת שמעון
אל חום המדבר פעמיך
מרכבת זהב ומרכבת שריון
לי שומרות את כ"א שנותיך.
אחיי גיבורי
גיבורי התהילה
לכם תפילתי העולה ועולה.
אחיי גיבוריי
גיבורי התהילה
לכם תפילתי העולה,
אחיי גיבורי התהילה...
אחיי גיבורי התהילה.
הבט גור אריה יהודה
עולם ומלואו לרגליך
חופה מעליך - הודה וכבודה
תספר אגדה אודותיך.
אחי הרביעי אלעזר
אל ארץ חרמון העפלת
מול נס האומה בראשו של ההר
חרישית דמעותיך גלגלת.
אחיי גיבוריי....
אני יונתן הקטן
הקט שבבני מתתיהו
הביטו אחי הנה באתי עד כאן
וימי היפים הנה באו.
בם גשר אל גשר אקשור
וככה נשוב אל בתינו
מעבר לרכס איילת האור
שוב בוכה וצוחקת אלינו.
אחי גיבורי....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
