בשבוע שעבר נערך במלון "כינר" כנס "לימוד גולן"
השלישי.
בצירוף המילים "לימוד גולן השלישי", שתי מילים נושאות תוכן
ומילה אחת טכנית.
לימוד – לימוד התורה הוא ערך מרכזי בתרבות החיים היהודית, יש שיגדירו
אותו ערך עליון. בעשרות השנים האחרונות, הולכים ומתרחבים מעגלי לימוד התורה בזרם
החילוני בחברה הישראלית ואף ביהדות הגולה. גם המושג לימוד תורה השתנה; הוא התרחב
והוא מקיף ומכיל תכנים יהודיים ישראליים מגוונים.
גולן – הגולן הוא מסגרת גיאוגרפית, אך בעבורנו הוא הרבה מעבר לכך, הוא
מהות חיים. הגולן הוא לנו שורשים, מולדת, בית, קהילה, דרך חיים, אורח חיים.
לעומת זאת, המילה "השלישי" היא טכנית. היא בסך הכל מונה את
מספר הכנסים הנושאים את התוכן: "לימוד גולן". זה הכל. אין בה כל ערך
כשלעצמו.
אז למה, אם כן, בחרתי להכתיר את מאמרי בעקבות הכנס דווקא במילה
"השלישי"?
****
בספרו האוטוביוגרפי של מוטי זעירא, מנהל "המדרשה"
ב"אורנים" – "מקומי", הוא הקדיש פרק לימים בהם היה רכז תרבות
צעיר בקיבוץ נתיב הל"ה. כותרת מאמרו הייתה: "השנה נתחיל מסורת
חדשה".
וכך הוא כתב: "אין ספור פעמים במשך התקופה בה שימשתי כרכז תרבות,
מצאתי את עצמי מכריז את ההכרזה החגיגית הבאה: "השנה נתחיל מסורת חדשה...'
(ולאחריה: מרוץ לפיד בתל עזקה להדלקת החנוכיה בחדר האוכל / תחרות ענפים על הטנא
הגדול ביותר/ בחירת 'מלכת אסתר' המקומית / הגדרה היתולית בפסח / 'אלה הם חייך'
לשנה החדשה, ומה לא). קשה שלא להידרש, ממרחק הזמן, לפרדוכס התרבותי הגלום בהכרזה
זו: מסורת אין מתחילים! מסורת במהותה היא הֶצְבֶּר תרבותי, התרבדות שכבה על גבי
שכבה, ורק בהתבוננות אחורה, אל השנים שעברו, ניתן להצביע על תופעה כזו או אחרת ולקבוע:
מסורת! הרצון לשנות ,לגוון, להפתיע, הוא תוצר תקופתנו המודרנית קצרת הנשימה ורדופת
הסיפוקים המהירים. אל הקושי בלחוש בבית בתוך עולמה של התרבות היהודית, נוסף גם
הקושי להיצמד לשגרה, לחזרה מעגלית על ריטואלים וטקסטים, למוכר ול'משעמם' ".
אמנם מוטי לא כתב זאת בפירוש, אך לא אתפלא אם יתברר שלחלק מן
ה"מסורות" הללו, לא הייתה שנה ב'.
דיוויד ספלמן מספר, שבאירלנד, ארץ הולדתו, כשאירוע מתקיים כבר 200
שנה, מתחילים לדון אם אפשר להגדירו כמסורת...
אם כן, לא אסתכן להגדיר את כנס "לימוד גולן" כמסורת. ובכל
זאת...
הייתי שותף ליוזמה מראשיתה, הייתי שותף בשלושת הכנסים, כחבר בצוות
ההיגוי וכמלמד. בכנס הראשון, כלל לא היה ברור שיהיה כנס שני. בשני לא היה ברור אם
אין הוא באינרציה של הכנס הראשון. כשהגענו לכנס השלישי, אני כבר משוכנע שיהיה גם
רביעי ועשירי.
בכנס הראשון אמרנו: איזה מזל שחניכי מדרשת השילוב הגיעו, אחרת היה
ביזיון... באולם האודיטוריום הקטן של מכללת "אוהלו" היו
"קרחות" גדולות ומביכות. את הכנס השלישי כבר היה עלינו להעביר לכינר,
כשכל האולמות היו מלאים ואת המופע בערב אפשר היה לקיים רק בחדר האוכל הגדול.
שוב אני מתייחס לסוגיה כמותית, ולא לתוכן. אבל... מספר המשתתפים אינו
עניין טכני, אלא מהותי. הרצון להגדיל תורה ולהאדירה, עומד בבסיס הכנס. יש בגולן
מספר קבוצות וחבורות לומדות, במגזרים השונים, אולם יש להודות שמדובר בתופעה
מצומצמת יחסית ואליטיסטית למדיי. כנס לימוד גולן נועד לזמן לרבים, לקהילה, פסק זמן
של יומיים ממרוץ המשימות בעבודה ובבית, כדי ללמוד בצוותא. מספר המשתתפים הוא יעד
מרכזי של הכנס.
****
"לימוד" הוא תנועת לימוד עממית הפועלת בכל רחבי העולם היהודי.
המהלך החל ב"לימוד אנגליה", התכנסות משותפת של יהודים מכל הזרמים ביהדות
אנגליה, ללימוד משותף – קבוצות מצומצמות הלומדות בכל השנה, והתכנסות שנתית המונית
לחגיגת לימוד.
"לימוד" נכנס לישראל באמצעות "שותפות 2000" בין
הגליל המערבי ליהדות אנגליה. הקשר הניב את "לימוד גליל" שהשנה התקיים
הכנס ה-14 שלו.
"לימוד" התפשט למקומות רבים בארץ, ולקהילות יהודיות רבות
בגולה ובראשן – יהדות חבר העמים.
אני מלמד ב"לימוד גליל" מדי שנה, מאז שנתו השניה, ובמהלך
השנים לימדתי גם ב"לימוד חיפה", "לימוד מודיעין" ופעמיים
ב"לימוד כרמיאל". בכל מקום נושא "לימוד" אופי שונה, המתאים
לקהילה. וגם אצלנו יתפתח אופיי ייחודי משלנו. ודווקא כיוון שאני מכיר את
"לימוד" גם במקומות אחרים, אני נרגש עוד יותר מ"לימוד גולן",
כי הוא שלנו; של הקהילה שלנו, של הבית שלנו.
****
היפה ב"לימוד גולן" הוא המגוון. מגוון האנשים חוצה הזרמים
והמגזרים, הן בקרב המלמדים והמרצים והן בקרב הקהל. ולא פחות חשוב – מגוון הדעות
והאמונות, והיופי שבישיבה יחד ללימוד וליבון, חרף המחלוקות.
הכנס היה מוצלח מאוד. הוא היה מגוון בתכניתו העשירה, שכללה מגוון רחב של
פעילויות: שיעורים, הרצאות, טיולים, סדנאות, מופעים, ותערוכת הצילומים של דקלה
לאור: נשים בתנ"ך בנופי הגולן. מכל המשתתפים שמעתי עד כמה הם נהנו – ממש מכל
אחד ואחד ממושבי הכנס. אישית, אני יכול להעיד רק על המושבים שבהם השתתפתי.
ארי אֵלון, מהגדולים בלומדי ומלמדי תורה בישראל מזה עשרות שנים, עלה
השנה לגולן והתיישב בחד-נס. זהו נכס אדיר לקהילה, ואני מקווה שנשכיל להתברך בו.
השתתפתי בלימוד שלו לפרשת השבוע, פרשת "משפטים", שכהרגלו היה מקורי,
יצירתי, מרענן, אחר, עם שפע מדרשי חז"ל וספר הזוהר, שאותם דרש במסע מרתק אליו
הוליך אותנו, מי שבחרו בשיעור שלו. דב אלבוים הרצה בפני מליאת הכנס, על אתגרי
היהדות החופשית בימינו: נאמנות, גמישות וייעוד. עופר רגב הוליך אותנו בעקבות סיפורו היפה של עגנון "מאויב לאוהב". וכולנו התרגשנו ממופע של אביתר בנאי, שאף דיבר על אחיו מאיר בנאי ז"ל,
הקדיש לזכרו שיר ושר משיריו.
ביום שישי, היום השני לכנס – נערך פאנל בהנחיית אמילי עמרוסי בנושא
"האבולוציה של היהדות בין יהדות מתחדשת למסורת שמרנית". בפאנל נטלו חלק
ראש ישיבת הגולן הרב יואל מנוביץ', ראש מדרשת השילוב הרב אביה רוזן וד"ר אליזבט
גולדווין מן "המדרשה" ב"אורנים" ובהשתתפות הקהל. היה זה שיח
חשוב ומשמעותי על אודות הזכות להרחיב, לשנות ולהתחדש. בשיח נשמע קול (מהקהל) המנסה
להדיר מן היהדות בבוז ובהתנשאות את רוב העם היהודי ואת רוב התרבות היהודית. אולם
דומני שגם בקרב חובשי הכיפות מדובר במיעוט שולי שבשולי. ובכל זאת, נשאלה שאלה מפי
אחת המשתתפות, גם כן מהקהל, "מה הגבול שלכם?", כלומר עד כמה ניתן להתרחק
מן המסורת האורתודוכסית ולהישאר יהודי. בעיניי אין בכלל שאלה, כיוון שאיני מקבל את
המסורת הזאת כ"היהדות". היהדות מתרחבת ככל שגדל מגוון היהודים המחויבים
ליהדותם והיא משמעותית להם. ובכל זאת, האם אין לי גבולות? האם כל מי שמכנה את דרכו
"יהדות" – דרכו היא אכן יהודית? לא. למשל, איני יכול לראות בכהניזם גורם
לגיטימי ביהדות. מדובר על מוטציה של היהדות.
ועוד ביום השני - השתתפתי בסדנה ודיון על יחסי ישראל ויהדות התפוצות
בהנחיית ניר אשכול.
סיימנו בקבלת שבת יפה ומרגשת בהובלת אהרון פררה. פררה, המביא עמו את
ניחוח הירושלמיות, ולא רק בצרור שירים בלדינו ששר, יצר את החיבור, שבעבורנו הוא חיבור
טבעי, של ירושלים והגולן; גמלא וירושלים.
****
החלק שלי בכנס, היה מופע משותף עם עופר
גביש, "כאן הרי גולן" – הגולן בשירה ובזמר העברי, במלאת יובל להתיישבות
בגולן. המופע כולל שירה שלנו ושירת רבים עם הרבה הסברים וסיפורים של עופר ושלי.
אירחנו במופע את חנה אפל מנטור, ששרה שני שירים כסולנית. סיפרנו את סיפורו של
הגולן דרך השירים. על המצגת עם מילות השירים, הוקרנו תמונות מראשית ההתיישבות.
כעת בכוונתו לרוץ הלאה עם המופע, לכל מקום שיזמין אותנו.
****
תודה לנטע קציר, מנהלת מרכז "עיינות" במתנ"ס הגולן,
שהפיקה את הכנס וניצחה עליו ביד רמה.
* "שישי בגולן"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
