הבלוג של אורי הייטנר

מזמור נז נכתב מתוך מצוקה קשה. דוד נרדף בידי שאול וצבאו, הוא חש כחיה פצועה; מוקף אויבים, נלחם על חייו.

הוא מתפלל לעזרת אלוהים, אך בפסוק ששבה את לבי, הוא פונה לפתע אל עצמו.

עוּרָה כְבוֹדִי, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, אָעִירָה שָּׁחַר.

מה פירוש "אָעִירָה שָּׁחַר"? הפשט, הוא אשכים קום, עוד טרם עלות השחר. אולם עם קצת דמיון, יש כאן אמונה של דוד בכוחו להתערב בטבע, להעיר את השחר. כלומר, ביכולתו להצליח גם במה שנראה כבלתי נתפס. ומכאן אמונתו ביכולתו לצאת בשלום מן המצור עליו, כשידו על העליונה.

אך מעניינת לא פחות הצלע האמצעית בפסוק, "עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר". בעיצומו של המרדף, כשהוא נס על חייו, דוד אינו שוכח את כלי הנגינה שלו. גם במאבק הנואש על עצם חייו הפיזיים, הוא אינו מוותר על טעם החיים. כן, גם כשהתותחים רועמים, המוזות אינן שותקות. והמוסיקה, נגינת הנבל והכינור, הם שמעצימים אותו ונותנים לו את החוסן לעמוד במבחן ולהאמין ביכולתו להשפיע על סדרי עולם.

* 929