האם השחיתות משתלמת? האם העושק כדאי?
המזמור מתמודד עם הסוגיה הזאת.
את השחיתות, הרשע, העושק והפשע, יש לגנות מעצם היותם התגלמות הרע.
הבחירה בטוב והעדפתו על הרע נכונה, בראש ובראשונה, מסיבות מוסריות. כלומר, גם אם
השחיתות משתלמת, נכון לחנך את בני האדם לסלוד ממנה.
אבל עצם העובדה שהיא משתלמת, היא פיתוי שיש אנשים המתקשים לעמוד
בפניה.
כאשר הרוע משתלם, קיים מצב של אי צדק בחברה, בעולם.
ומבחינה אמונית – יש כאן כשל. איך האל מאפשר לרעים להצליח?
המסר של המזמור הוא, שהצלחתם של המושחתים והגזלנים היא למראית עין,
לטווח קצר. לאורך זמן היא לא תחזיק, כיוון שהיא מבוססת על הבל, על כלום. אין לה
רגליים.
אַל תִּבְטְחוּ בְעֹשֶׁק, וּבְגָזֵל
אַל תֶּהְבָּלוּ. חַיִל כִּי יָנוּב, אַל תָּשִׁיתוּ לֵב. הגזל הוא הבל. לא זו בלבד שהוא אינו מוסרי – הוא אינו מוצק, אי אפשר
לסמוך עליו, הוא נמוג. זו הצלחה רגעית. אל תשימו אליו לב, כמו שהוא בא בקלות, כך
הוא יסתלק בקלות.
* 929