הבלוג של אורי הייטנר

מזמור סד נכתב על הקנאים החרדים, שכתבו והפיצו את כרוזי ההסתה והנאצה נגד ראש אכ"א אלוף מוטי אלמוז.

המשורר, דוד המלך, כותב את הדברים בגוף ראשון, מתוך הזדהות מלאה עם אלמוז. כנראה שגם הוא חווה תופעות כאלו.

הוא מיטיב להגדיר את המסיתים: אויב. כן, מדובר באויב, לא פחות. אויב שלו כלי נשק מסוכן ביותר: מילים. כן, לעתים מילים הם כלי משחית מסוכנים לא פחות מכלי נשק קונבנציונליים.

תַּסְתִּירֵנִי מִסּוֹד מְרֵעִים, מֵרִגְשַׁת פֹּעֲלֵי אָוֶן. המשורר מתאר את הקשר שקשרה חבורת המסיתים כסוד מרעים. המרעים הם חבר רשעים. פועלי אוון הם המוציאים לפועל את מזימות הרשע.

אֲשֶׁר שָׁנְנוּ כַחֶרֶב לְשׁוֹנָם, דָּרְכוּ חִצָּם דָּבָר מָר. לשונם דוקרת כחרב חדה, כחץ מורעל.

לִירֹת בַּמִּסְתָּרִים תָּם, פִּתְאֹם יֹרֻהוּ וְלֹא יִירָאוּ. את החצים המורעלים הם יורים בסתר ונעלמים, כפחדנים.

ואנו נצטרף לאיחולים שמאחל להם המשורר – החצים המורעלים שהם ירו על האלוף אלמוז יתהפכו ויפגעו בהם.

וַיֹּרֵם אֱלֹהִים חֵץ, פִּתְאוֹם הָיוּ מַכּוֹתָם. וַיַּכְשִׁילוּהוּ עָלֵימוֹ לְשׁוֹנָם יִתְנֹדְדוּ כָּל רֹאֵה בָם. ונאמר אמן.

* 929