בפרשת השבוע שקראנו השבת, פרשת "בחוקותיי", מופיעות הברכות
והקללות על ישראל, אם ישמור או יפר את דבר ה'. אבל במזמור סה אין קללה. רק ברכה.
ועוד איזו ברכה! מזמור שבח ותהילה לאלוהים, שחלקו הגדול מתמקד בשפע החקלאי, בתנובת
האדמה.
כדאי לקרוא את התיאורים היפים והמרגשים בלשון המזמור:
פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ
רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה
פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם
תָּכִין דְּגָנָם
כִּי כֵן תְּכִינֶהָ.
תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶהָ
בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה
צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ.
עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ
וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן.
יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר
וְגִיל גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה.
לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן
וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר
יִתְרוֹעֲעוּ,
אַף יָשִׁירוּ.
אין פלא, שהמזמור הזה העניק השראה לשמותיהם של יישובים חקלאיים בנגב
הצמא למים.
מעגלים – יישוב קהילתי דתי בנגב הצפוני מערבי. קם ב-1958 כמרכז אזורי של
היישובים החקלאים, מושבי העולים סביבו. ב-1987 היה ליישוב קהילתי. מקור השם הוא
בפרק שלנו: "עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ
וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן".
תלמים – מושב של תנועת המושבים בנגב המערבי. על לקרקע בשנת 1950 בידי
חלוצים שעלו מאלג'יריה. מקור השם אף הוא בפרק שלנו: "תְּלָמֶיהָ רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶהָ, בִּרְבִיבִים
תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ".
רביבים – אותו פסוק מתכתב עם שמו של יישוב נוסף, קיבוץ רביבים שבנגב, בין
באר שבע ומצפה רמון. הקיבוץ קם כ"מצפה" בעקבות גזירות הספר הלבן (שם
שנועד לעקוף את איסור ההתיישבות) ובכך היה מרכיב משמעותי בהבטחת העובדה שהנגב
ישראלי. רביבים הם טיפות גשם. "רביבים" היה כתב ספרותי שהוציא הסופר
יוסף חיים ברנר, וברל כצנלסון הציע לקיבוץ להנציח אותו בשם הקיבוץ. אך בהחלט ניתן
לראות בשם, כמו בשמות יישובים אחרים בנגב, את הכמיהה לגשם, כפי שבאה לידי ביטוי
במזמור שלנו.
* 929