לאחר מלחמת ששת הימים, הניצחון הגדול שבימים אלה אנו חוגגים את יובלו,
יצא ספרון קטן, של שירי המלחמה; שירים המבטאים גאווה ושמחה על הניצחון לצד אבל
וכאב על מחיר הדמים הכבד. שמו של הספרון: "למנצח שיר מזמור".
פתח את הספרון השיר "למנצח שיר מזמור" - להיט גדול בן
התקופה, הבנוי מלקט של פסוקים שונים ממזמורים שונים בתהלים:
למנצח שיר מזמור
הריעו לאדוני, כל הארץ.
יקום אדוני,
יפוצו אויביו;
וינוסו משנאיו מפניו.
למנצח שיר מזמור.
הריעו לאדוני כל הארץ.
לא, לא ינוס
ולא, לא יישן,
שומר ישראל, ישראל.
למנצח שיר מזמור.
הריעו לאדוני, כל הארץ.
מיהו המנצח הזה?
הסבר אחד – זהו אלוהים כמובן. הרי על מי נאמר "לא ינום ולא יישן
שומר ישראל"? ואכן, מזמור סו, שממנו נלקחה השורה הפותחת של השיר – "לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר", הוא שיר הלל
לניצחונות האלוהים, שנלחם את מלחמות ישראל והביס את אויבי ישראל. למשל, קריעת ים
סוף, ועצירת זרימת הירדן בכניסה לא"י.
הסבר שני – בספרון של שירי ניצחון,
בעקבות מלחמה ארצית, הניצחון הגדול ביותר של צה"ל, המנצח הוא צה"ל.
כך, למשל, בשירו של יוסי גמזו: "ציון הלא תשאלי".
אך מיהו המנצח במזמור שלנו?
כמו מרבית מזמורי תהלים, המדובר כאן
הוא במאסטרו – המנצח על מקהלת בית המקדש. מרבית מזמורי תהלים נפתחים בהוראות למנצח
על התזמורת. המנצח הוא זובין מהטה. ואם אנו מדברים על צה"ל – המנצח הוא זיקו
גרציאני ז"ל, המנצח המיתולוגי של תזמורת צה"ל.
"למנצח שיר מזמור" – זה היה
שמו של פסטיבל הזמר בסגנון עדות המזרח, בשנות השבעים. נדמה לי שההקשר הזה נאמן
יותר למקור.
* 929