הבלוג של אורי הייטנר

מזמור סז נפתח בהתכתבות עם ברכת כוהנים. הברכות שהכוהנים מאחלים בגוף שני יחיד, נאמרים כאן בגוף ראשון רבים.

ברכת הכוהנים, מתוך ספר "במדבר": "יְבָרֶכְךָ יְהוָֹה וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר יְהוָֹה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָ. יִשָּׂא יְהוָֹה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵֹם לְךָ שָׁלוֹם".

ובמזמור שלנו: "אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ".

אופס. משהו כאן נשמט. איפה ברכת השלום? מה קרה לשלום? האם משורר תהלים ויתר על השלום?

לכאורה, התשובה חיובית, אולם להבנתי, ההיפך הוא הנכון. המילה "שלום" אמנם אינה מופיעה, אך המשך המזמור מתאר מציאות של שלום בן העמים.

זהו מזמור אוניברסלי, המדבר על האופן שבו אלוהים מנהל ביושר את העולם, וכל העמים שבעי רצון ומודים לו.

לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ,

בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ.

יוֹדוּךָ עַמִּים, אֱלֹהִים,

יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם.

יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים,

כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר,

וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה.

יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים,

יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם.

מהו התיאור הזה, אם לא תיאור של שלום עולמי. הרי אם כל העמים מרוצים ומודים על אופן ניהול העולם מִישֹׁר, כלומר ביושר, הגינות וצדק – אין קונפליקטים בין העמים, אין סכסוכים לאומיים, הכל על מקומו בשלום.

המזמור מהלל את האלוהים על שהשכין שלום עולמי, המבוסס על צדק ויושר לכל.

הוא מהלל את האלוהים גם על כך שהוא מברך את הארץ בפריון ושפע. "אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ,    יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵינוּ". האם הכוונה כאן לארץ ישראל, או לעולם כולו? בהקשר של המזמור כולו, אני סבור שהכוונה כאן היא לעולם כולו. אנו מבינים זאת מן הפסוקים הקודמים, אותם ציטטתי, ומהפסוק הבא: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ". אפסי ארץ = קצות הארץ.

****

חג השבועות קרב ובא, וגם מזמורי תהלים אותם אנו לומדים מבינים זאת ונערכים לכך. וכך גם המזמור שלנו.

המלחין ידידיה אדמון, חתן פרס ישראל למוסיקה, הלחין רבים משירי החגים, ובהם: "שושנת יעקב צהלה ושמחה", "כך הולכים השותלים", "הא לחמא עניא", "בצאת ישראל ממצרים" ועוד. הוא הלחין גם שניים מן השירים הבולטים של שבועות: "סלינו על כתפינו" ו"וחג שבועות תעשה לך".

את "וחג שבועות תעשה לך" הוא הלחין למילים של מקבץ פסוקים מן המקרא, שאותם ליקט וצירף, והמשותף לכולם הוא תיאור של שפע חקלאי ופריון.

וְחַג שָׁבוּעוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ

בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים.

הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה

בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ.

אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ

אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ!

אחת משורות השיר, נלקחה מן המזמור שלנו: "אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ".

בעוד ההקשר של המזמור בתהלים הוא אוניברסלי, והארץ היא העולם כולו, ההקשר של השיר הוא מקומי; הארץ היא ארץ ישראל - אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ!

* 929