הבלוג של אורי הייטנר

מזמור סט בתהלים עוסק במלחמת ששת הימים, שבימים אלה אנו מציינים מלאת לה יובל.

המזמור מתאר את תקופת ההמתנה - המציאות של מדינת ישראל הזעירה, כשגבה לים והיא משוללת גבולות בני הגנה, כאשר אויביה מתאחדים כדי להכותה מכת מוות, והיא שרויה בבדידות מעיקה.

התיאורים קשים: "כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ". "רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת רֹאשִׁי שֹׂנְאַי".

את הדרישה הערבית, לפני "הכיבוש" של מלחמת ששת הימים, "להחזיר" את הנגב ושטחים נוספים לערבים, מתאר משורר תהלים במילים הבאות: "חִנָּם עָצְמוּ מַצְמִיתַי אֹיְבַי שֶׁקֶר, אֲשֶׁר לֹא גָזַלְתִּי - אָז אָשִׁיב".

המשורר זועק לאלוהיו בזעקה שלימים נכנסה לפיוט "לכה דודי": "קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי, גְאָלָהּ".

ואז, במלחמה עצמה, התהפכו היוצרות. "כִּי אֱלֹהִים יוֹשִׁיעַ צִיּוֹן וְיִבְנֶה עָרֵי יְהוּדָה, וְיָשְׁבוּ שָׁם וִירֵשׁוּהָ. וְזֶרַע עֲבָדָיו יִנְחָלוּהָ, וְאֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ".

****

פעמיים מופיעה במזמור המילה שִׁבֹּלֶת. אולם חרף הקרבה לשבועות, אין זו שיבולת בשדה; זו שכורעה ברוח מעומס גרעינים, כי רב.

קריאת הפסוקים בשלמותם, מבהירה לנו שהשדה של השיבולת הזו הוא הים.

"טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד, בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי".

"אַל תִּשְׁטְפֵנִי שִׁבֹּלֶת מַיִם, וְאַל תִּבְלָעֵנִי מְצוּלָה, וְאַל תֶּאְטַר עָלַי בְּאֵר פִּיהָ".

אנו מבינים שהשיבולת עליה מדבר המשורר, היא סכנה בים; סערה או מערבולת.

אני שמעתי לראשונה את המילה שיבולת בהקשר הזה, לא בלימוד התנ"ך, אלא בקורס מציל חובב בגיל 13. בקורס למדתי על שני סוגים של מערבולות. האחד נקרא מערבולת והשני – שיבולת.

ועל השיבולת הזו כתב המשורר אמיר גלבוע בשירו: "שיבלת מתהלים סט". השיר כולו נכתב בהשראת המזמור, והוא שזור ציטוטים ואסוציאציות לרוב מן המזמור.

אני שיכור אוֹתָךְ, שִׁבֹּלֶת.

אֵין מָעֳמָד לרגלָי.

אני נשטף בך,

כי עדך באתי במים.

כָּל אֲשֶׁר לֹא גָזַלְתִּי

אָשִׁיב לך ולחורפַי,

אך הושיעיני נא

מטיט היון

וממעמקי המים.