הבלוג של אורי הייטנר

בתיאור יציאת מצרים, בספר שמות, מסופר על מכת בכורות: "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיהוָה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה, הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאו,ֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי, אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר, וְכֹל בְּכוֹר בְּהֵמָה".

הפסוק "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה" מזוהה עם יציאת מצרים, עם היציאה מעבדות לחירות, מחושך לאור, מגולה לגאולה.

הפייטן הארצישראלי יניי, שפעל במאה השישית והשביעית לספירה, כתב פיוט לליל הסדר, ששמו "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה" או "אָז רוב נִסִּים הִפְלֵאתָ בַּלַּיְלָה" והפזמון שלו הוא "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה". הפיוט כתוב על פי סדר הא"ב. המוטיב שלו הוא מוטיב מקובל בפיוטים ותפילות: עם ישראל מצוי בתקופה קשה, תקופה של הסתר פנים, והוא מתפלל לאלוהיו שישוב ויתערב בהיסטוריה ויגאל את ישראל. העם מזכיר לאלוהים כיצד נהג כך בעבר, ומכאן שהדבר הוא ביכולתו, אם רק ירצה. העם מתפלל אליו, שישוב ויתגלה אליו,  ויגאל אותו. בפיוטים אלה, דוגמת "מעוז צור", הפייטן כותב סקירה היסטורית של גאולות העבר, ומסיים בפרק המתחנן לגאולה נוספת.

בפיוט של יניי, קיים מוטיב נוסף והוא הלילה. על יסוד סיפור יציאת מצרים, שוזר הפייטן את כל תולדות עם ישראל, ומצביע כיצד הנסים הגדולים נעשו בלילה.

הוא פותח באברהם אבינו ועובר דרך יציאת מצרים, שיבת ציון לאחר גלות בבל, פורים ועוד, והבית האחרון, המושר, המוכר כ"קרב יום", עובר לעתיד הקרוב, הקרוב מאוד - ליום מיוחד שהוא לא יום ולא לילה. הוא יום הגאולה; היום שבו יאיר האור את חשכת הלילה.

קָרֵב יום אֲשֶׁר הוּא לא יום וְלא לַיְלָה,

רָם הודַע כִּי לְךָ הַיום אַף לְךָ הַלַּיְלָה,

שׁומְרִים הַפְקֵד לְעִירְךָ כָּל הַיום וְכָל הַלַּיְלָה,

תָּאִיר כְּאור יום חֶשְׁכַּת לַיְלָה,

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה.

פסוק אחד בבית הזה, לקוח ממזמור עד בתהלים: "לְךָ יוֹם אַף לְךָ לָיְלָה". פירוש הדבר הוא שאתה, אלוהים, מושל גם ביום וגם בלילה. הפסוק הזה הוא חלק מרצף של פסוקים המתארים את גדולת ה', כשולט בכל איתני הטבע, כמי שמנהל את היקום כולו.

והתיאור הזה הוא חלק מפניה לאלוהים, ברוח הפיוט של יניי – פניה להתערבות נסית שמיימית שתציל את עם ישראל ממצוקתו.

מהותה של המהפכה הציונית, היא מרד בגישה הפאסיבית הזאת, של תחנה ותפילה לאלוהים שיבוא ויציל אותנו והמרתה בנטילת אחריות שלנו על עצמנו. רק כאשר הייתה בעם ישראל מנהיגות אקטיבית שהבינה זאת ונקטה בצעדים מעשים, החלה גאולתו של העם היהודי: היציאה מהגלות, העליה לארץ ישראל והקמת מדינה יהודית עצמאית בארצנו.

קָרֵב יום? רק אם אנחנו נקרב אותו. רק אנחנו הארנו את חשכת הלילה.