לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הבלוג של אורי הייטנר

מאמרים בנושאי פוליטיקה, חברה, תרבות, יהדות וציונות. אורי הייטנר, חבר קיבוץ אורטל, איש חינוך ופובליציסט

כינוי:  הייטנר

מין: זכר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2017

תהלים עו: לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר


בימים אלה אנו מציינים יובל למלחמת ששת הימים - ניצחונה הגדול של ישראל על אויביה; ניצחון שקיבע את היותה עובדת קבע בארץ ישראל ובמזרח התיכון, ניצחון ששינה את מצב הצבירה שלה מישות מצומקת עם הגב לים למדינה בעלת גבולות בני הגנה, ניצחון שהשיב את מדינת העם היהודי למחוזות מולדת ובראשם העיר העתיקה בירושלים.

 

ולציון יובל לניצחון, מתנהל כאן פסטיבל נהי תקשורתי על האסון הנורא שפקד אותנו במלחמת ששת הימים...

 

להלן תגובתו של הנביא ישעיהו על התופעה הזאת: "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע, שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר".

 

משורר תהלים אינו שותף לאידיאולוגיה של "תנו לצה"ל להפסיד". נהפוך הוא, הוא כותב מזמור תהילה על הניצחון. כמובן שהרוח של המזמור היא דתית – הודיה לה' על הניצחון. ההתייחסות לירושלים היא בהקשר של מקום משכנו של ה': וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ, וּמְעוֹנָתוֹ - בְצִיּוֹן. וזה טבעי; אדם דתי, וכזה היה אסף המשורר, חוגג בהודיה לאל. ומי שאינו דתי, יחגוג בהודיה על עצם הניצחון.

 

שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת   

מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה סֶלָה.

נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר  

מֵהַרְרֵי טָרֶף.

אֶשְׁתּוֹלְלוּ אַבִּירֵי לֵב  

נָמוּ שְׁנָתָם וְלֹא מָצְאוּ

כָל אַנְשֵׁי חַיִל   

יְדֵיהֶם.

מִגַּעֲרָתְךָ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב   

נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס.

אַתָּה נוֹרָא אַתָּה

וּמִי  יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ   

מֵאָז אַפֶּךָ.

מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין   

אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה.

 

****

 

כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ   

שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר.

משמעות הפסוק: אנשים שהיו  מלאי חימה, בשעה שהם מגלים שאינם יכולים לעשות כרצונם, הם נכנעים ומודים לאלוהים על הצלתם.

 

פסוק זה שימש את אלתרמן באחד משירי עיר היונה: "שיר של מסע", העוסק בהעפלה.

 

וְרֹאשׁ חֵמוֹת יִצְרָהּ – אֶל יָם, אֶל יָם, אֶל דֶּרֶךְ.

השיר מתייחס לגלות. מתוך חימתה על כל מה שעוללו לה באלפיים שנות, פורץ יִצְרָהּ – אֶל יָם, אֶל יָם, אֶל דֶּרֶךְ. הכעס על העוול הקשה מתפרץ בכיוון הקונסטרוקטיבי ביותר, אל הים, אלא הדרך לארץ ישראל.

 

****

 

חֵמת הגולה התפרצה במעשה הציוני האקטיביסטי, ומעשה ציוני הוא בראש וראשונה עליה והתיישבות.

 

חלוצים שעלו מתימן, הקימו בצפון הנגב את המושב יִנּוֹן.

שמו של המושב לקוח מן המזמור שלנו: "יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ וְיִתְבָּרְכוּ בוֹ כָּל גּוֹיִם יְאַשְּׁרוּהוּ".


*929

 

נכתב על ידי הייטנר , 6/6/2017 01:28   בקטגוריות התיישבות, יהדות, חינוך, ספרות ואמנות, היסטוריה, תרבות  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להייטנר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הייטנר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)