הבלוג של אורי הייטנר

מזמור פב נשמע כחלק מרצף נבואותיהם של ישעיהו, ירמיהו, עמוס – הנביאים הקוראים לצדק ומשפט ומאיימים מפני חורבן של חברה שלא תעמוד על אותם אדנים.

כך גם אסף המשורר. "יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ", הוא מזהיר, כלומר נעשים כאן מעשים חמורים, שעלולים למוטט את יסודות העולם.

אחד היסודות עליהם מתקיימת חברה אנושית הוא משפט צדק. המזמור הוא תוכחה אל השופטים, שאינם שופטים משפט צדק.

עַד מָתַי תִּשְׁפְּטוּ עָוֶל   

וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ...

שִׁפְטוּ דַל וְיָתוֹם   

עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ.

פַּלְּטוּ דַל וְאֶבְיוֹן   

מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּילוּ.

מהו משפט צדק? משפט המגן על החלשים בחברה, על העניים, על מי שהמר גורלם, מפני החזקים, שמנצלים את כוחם ברשעה כדי לפגוע בהם.

אולם מערכת המשפט שנגדה יוצא אסף, נוהגת אחרת. היא נושאת פנים דווקא לאותם רשעים, בשל עוצמתם הפוליטית והכלכלית.

בכך משפטם הוא משפט עוול.

אך אין זה הכל. המשורר מצפה מהשופטים להיות אנשי מעלה. הוא אפילו משווה את השופטים האידאליים לבני אלוהים.

אֲנִי אָמַרְתִּי: אֱלֹהִים אַתֶּם   

וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם.

מה פירוש "אֱלֹהִים אַתֶּם"? כוונתו היא שעליהם להבין שמוטלת על כתפיהם אחריות כמעט אלוהית, כי אם יפעלו שלא כדין, הם עלולים למוט כל מוסדי ארץ. והנה, הוא רואה אותם כבני תמותה רגילים, "אָכֵן כְּאָדָם תְּמוּתוּן"; עם כל החולשות שלהם, עם כל היצרים, ודווקא אותם יצרים הם המובילים אותם על כס המשפט.

אבל ההשוואה שלו אינה לסתם בני אדם, אלא לפוליטיקאים. "וּכְאַחַד הַשָּׂרִים תִּפֹּלוּ".

ללמדך, שכבר אז  הייתה בעיה של פוליטיזציה במשפט. וכאשר יש פוליטיזציה של בית המשפט, הציבור מאבד בו את האמון, וכאשר אין אמון ציבורי בבית המשפט, הדבר ממוטט כל מוסדי ארץ.

נודע לי, שמלכתחילה המשורר לא הסתפק בתוכחה, והוא התכוון גם לנסח קוד אתי לשופטים, שנועד להגן על מערכת המשפט מפני פוליטיזציה שעלולה להשחית אותה. אולם לאחר שראה את מערכת ההסתה הפרועה והשיימינג המכוער שנעשו לאסא כשר, הוא נבהל וחזר בו.

****

על השופט להגן על החלשים.

אבל צריך לזכור שבין החלשים ביותר בחברה, נמצאים האסירים.

הם לא צדיקים, בלשון המעטה. אבל ברגע שהם מאחורי סורג ובריח, משוללי חירות, הם חסרי ישע. וגם אם החברה מתגוננת מפניהם באמצעותם שלילת חירותם וכליאתם בבתי כלא, היא מחויבת להגן עליהם ועל זכויותיהם.

העובדה שפסק הדין האחרון של כבוד המשנה לנשיא בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין עסקה ברווחתם של האסירים בבתי הכלא, היא אות של כבוד לשופט עצמו, למערכת המשפט הישראלית ולחברה הישראלית.

* 929