הבלוג של אורי הייטנר

ועידת התק"צ לא הייתה ועידה מדינית. זה לא היה הנושא שעל סדר יומה, לא על כך נשלח חומר ליישובים ולא על כך נערך דיון בקומץ היישובים שקיימו דיון מוקדם (ובהם קיבוץ אורטל). לא בכך עסקו חוגי הדיון בוועידה – אף לא חוג אחד.

ההצהרה המדינית שיצאה מן הוועידה הייתה בעיקר מס שפתיים, מין ריטואל שכנראה צריך איכשהו לרצות באמצעותו את הפרוטוקול.

לא הייתי נדרש להצהרה, אלמלא קיבלה בדיווחים על הוועידה בעיתונות הקיבוצית סיקור חסר פרופורציה.

לצערי, ההצהרה המיותרת הזאת הייתה הצהרה מזיקה. יש לי כבוד רב לשני מנסחיה, אהרון ידלין ואלישע שפירא, אך לצערי הם יצרו נוסח בלתי ראוי. הם ניסו בתחכום רב לכתוב מסמך של הסכמה, שייתן מענה מילולי למגוון הדעות והקולות בתנועה הקיבוצית. אולם יותר מתחכום, יש כאן התחכמות.

הסעיף הראשון של ההצהרה מדבר על תפקידה של ההתיישבות בקביעת גבולות המדינה. יפה. דא עקא, הסעיף הזה מנוסח כולו בלשון עבר, וכדי שלא יהיה ספק, נוספה במפורש המילה "בעבר" – "קבעה בעבר את גבולות המדינה".

הסעיף השני מעלה על נס את ההתיישבות הקיבוצית בגולן, בבקעת הירדן ובצפון ים המלח. אלא שהסעיף הזה מנותק מהסעיף הראשון. יש בו אמירה אמורפית על כך ש"התנועה הקיבוצית ממשיכה ותמשיך גם בעתיד לתמוך ולחזק את יישוביה". אך לא נאמר בשום אופן שתמיכתה ביישובים תהיה בעמידה על קיומם ועל תפקידם הציוני בעיצוב גבולה של המדינה. לשמחתי הרבה, ההתיישבות בגולן הצליחה למלא את משימתה וקבעה את הגבול עם סוריה. לצערי הרב, לא זה המצב בבקעת הירדן ובצפון ים המלח. מן הראוי היה שהתנועה תתמוך תמיכה אמתית, ללא סייג, ביישובה ובמימוש ייעודן.

בסעיף העוסק בהקמת מדינה פלשתינאית נאמר "הגבולות הסופיים בין מדינת ישראל והמדינה הפלשתינאית ייקבעו במשא ומתן". ואללה יופי. אבל מה צריכה להיות עמדת ישראל במו"מ? מה עמדת התנועה הקיבוצית על העמדה הרצויה של ישראל במו"מ? היכן ניצבת מחויבותה של התנועה ליישוביה, במו"מ על קביעת הגבולות הסופיים? מכל אלה מתחמקת ההצהרה.

הסעיף החמור ביותר הוא דקלום המנטרה מבית מדרשו של הקיבוץ הארצי ש"שום יישוב אינו אמור להוות מכשול לשלום". במקום להבהיר, שיישובינו יקבעו את גבול השלום, ובכך יהיו תרומה ליצירת שלום אמת, אנו מדקלמים סיסמאות הבל, שנשמעות כמו התנדבות שלנו לעקור ולהחריב את יישובינו. לשם מה?

התנועה הקיבוצית אף פעם לא הייתה תנועת מחאה עקרה וכוחה אף פעם לא היה במלל ריק. האמירה הפוליטית המשמעותית של התנועה, היא המעשה ההתיישבותי. למרבה הצער, איננו ממלאים משימה זו כבר שלושה עשורים וחצי. לפחות נחזק באמת ובתמים את היישובים האחרונים שהקמנו, במשימתם וייעודם לעיצוב גבולה של המדינה.

חשיבותה של הוועידה הייתה בחזרה למשימתיות ציונית, ויש לקוות שאכן נעמוד במטלות הציוניות שנטלנו על עצמנו. אך טבעי, שוועידה העוסקת בקיבוץ ובציונות הצדיעה להתיישבות הציונית בגולן, במלאת לה יובל. אך טבעי, שההצדעה להתיישבות בגולן התמזגה עם ההצדעה ליישובי חומה ומגדל, ללמדך שתפקידה של ההתיישבות הציונית בעיצוב גבולה של הארץ לא תם עם הקמת המדינה.

וחבל שוועידה כל כך חשובה הפיקה את הניירת המיותרת והמזיקה של ההצהרה המדינית.

* "הזמן הירוק"