הבלוג של אורי הייטנר

ב-14.12.81 החילה מדינת ישראל את ריבונותה על הגולן, עם החלטת הכנסת להחיל עליו את החוק, המנהל והמשפט הישראלי. לחוק זה מצורפת מפה, התוחמת את השטח המסופח. מורדותיו המערביים של החרמון, בהן נמצאו אותן מזרעות רועים נטושות, הנקראות היום "חוות שבעא", הם חלק משטח זה. מסירת שטח זה ללבנון, הוא פגיעה בריבונות ישראל ונסיגה משטח ישראלי ריבוני (מה שמחייב, על פי חוק סיוג ויתור על שטח, המכונה "שיריון חוק הגולן", תמיכה של 61 ח"כים לפחות ומשאל עם).

החרמון המערבי, הידוע כהר דב, הוא אזור בעל חשיבות ביטחונית רבה, בהיותו שטח שולט הן על יישובים ישראליים כדן, דפנה ושאר ישוב והן על אזורים עוינים בלבנון.

די בשתי עובדות אלו כדי לשלול על הסף את רעיון הנסיגה ממורדות הלבנון, אפילו אם מדובר היה בהסדר שלום עם לבנון הריבונית. אולם במציאות הנוכחית, הסיבה העיקרית לשלילת רעיון זה שונה. נסיגה היום מ"חוות שבעא", פירושה ניצחון גדול לנסראללה והפיכתו לגיבור האולטימטיבי של העולם הערבי והמוסלמי.

במאי 2000 ישראל נסוגה מלבנון. ההחלטה על הנסיגה היתה חד צדדית, אולם הגבול לא נקבע בידי ישראל, אלא בידי האו"ם. פקחי האו"ם עברו לאורך הגבול, חמושים במפות ישנות ובסרגל, וקבעו היכן הוא יעבור בדיוק. ישראל קיבלה את פסיקת האו"ם כלשונה, אף שהיו כרוכים בכך ויתורים משמעותיים מצדה, כמו נסיגה משטחי חקלאות של קיבוצים בגליל העליון.

עד הנסיגה, איש לא שמע על "חוות שבעא". נסראללה המציא את הדרישה לקבלן אחרי הנסיגה, כדי לתרץ את המשך תוקפנותו נגד ישראל. את ההתקפות על ישראל, בתקופה שלאחר הנסיגה, מיקדה החיזבאללה באזור זה וממנו גם נחטפו שלושת החיילים הישראליים באוקטובר 2001.

נסיגה משטח זה תצדיק בדיעבד את התוקפנות הזו, ותצרוב בתודעה הערבית את התובנה, שהנה, שוב הטרור השתלם, ונסראללה השיג את מבוקשו והסיג באלימות את ישראל משטח ריבוני שלה. תובנה זו תעודד את המשך התוקפנות והטרור נגד מדינת ישראל.

אחרי נסיגה מ"חוות שבעא" ימצאו אמתלות חדשות להמשך התוקפנות. ללבנונים טענה על כך שישראל יושבת על שטחי כפרים שלה, וחיזבאללה ימנפו בטענה זו את המשך הטרור.

במלחמה הזאת ישראל חייבת לנצח. נסיגה מ"חוות שבעא" היא ניצחון חד משמעי של חיזבאללה. על פי הקלישאה הישנה, המנצח הגדול של המלחמה הוא זה שהצליח למנוע אותה. ניצחון במלחמה הזו, הוא יצירת תנאים שימנעו את המלחמה הבאה. נסיגה ישראל מהמזרעות בחרמון המערבי, תזרע את הזרעים למלחמה הבאה.