בשבועיים האחרונים כתבתי על פעולות הסיוע לתושבי קו העימות. הדברים שכתבתי עוררו שאלות אודות אופן פעילותנו. איך אנו יודעים למי להגיע? האם אנו מגיעים לאנשים הנכונים? האם הפעולה שלנו היא אכן אפקטיבית, או שמא אולי אף מזיקה? האם איננו מחזקים נורמות של פאסיביות ו"מגיע לנו" ומחלקים חכות במקום דגים? האם אנו עובדים בשיתוף פעולה עם הגורמים הפעילים בעיר, המכירים אותה ויודעים מה נדרש לחלק והיכן? מה חשוב לעשות וכיצד? האין בפעולתנו משום התנשאות – "אנחנו עוזרים למסכנים שאינם מסוגלים לעזור לעצמם", כביכול?
ובכן, בשורות הבאות אעשה קצת סדר בבלגן. יוזמות ההתנדבות נובעות מהרצון לתת, לעזור לשכנים בשעתם הקשה. חלק מן היוזמות הן פרטיות ויישוביות. היוזמה המרכזית היא של ועד יישובי הגולן, המתנ"ס והיחידה להתנדבות במיט"ר, בעידודו ותמיכתו של ראש המועצה. שלושת הארגונים הללו מפעילים את מבצע "מהגולן באהבה", שמרכזו הוא בוועד יישובי הגולן, וברוך כהן משעל, מנהל הוועד, עומד בראשו.
הפעילות מתמקדת בארבעה נושאים: א. איסוף תרומות מעסקים ואנשים פרטיים בגולן, וחלוקתם למקלטים בערי הגליל. ב. הורדת מפעילים לילדים במקלטים. ג. תמיכה בתושבי הגליל המתארחים ביישובי הגולן. ד. סיוע לחיילי צה"ל, בעיקר אלה (והם רבים מאוד) הנמצאים בגולן.
פעילות החלוקה נעשית בתאום עם המוקדים העירוניים ברשות המקומית ובמתנ"ס המקומי. ככל שרמת התפקוד בעיר טובה יותר, כך גם התאום שלנו עם המוקד מוצלח יותר.
בחלוקה הראשונה בטבריה, המוקד העירוני צרף אלינו שלושה אנשים מן העירייה שהובילו אותנו ישירות למקלטים הנזקקים, בעיקר בשכונות מצוקה וריכוזי עולים בעיר, וחילקו יחד איתנו את התוצרת. בפעם השניה הופנינו למתנ"ס בשיכון ד' ומשם הובלנו לבלוקים מסויימים, שבהם נדרשה תמיכתנו, הן בחלוקה והן בהפעלה.
בקריית שמונה אנו עובדים מול מוקד עירוני היושב בביה"ס "דנציגר". כשהגענו לשם לראשונה, קיבלנו תדריך ממנהלת המוקד, וחולקנו לרבעים, כאשר לכל רובע הוביל אותנו האחראי על הרובע, שניתב אותנו לבלוקים ולמקלטים ספציפיים, בהם פעלנו בחלוקה ובהפעלה. בפעם השניה שירדנו לקריית שמונה (אני אישית לא השתתפתי במשלחת זאת), נאלצנו לבטל את השתתפות מרבית המתנדבים וכל המפעילים, בשל מטח כבד של קטיושות שירד על העיר. במקום זאת, המשלחת ירדה למוקד והשאירה שם את מרבית התוצרת (חלקה חולקה בכל זאת בידי אנשי הגולן). באופן כללי, אנו מעדיפים לחלק בעצמנו את הדברים, יחד עם ההפעלות, כיוון שעצם המגע הישיר, העברת מסר החברות והאכפתיות, חשובים יותר מהמוצרים שאנו מחלקים.
בצפת פעלנו מול המתנ"ס המקומי. אני חייב לציין, שעיר זאת הרבה פחות מאורגנת, ובמידה רבה נאלצנו לעבוד באופן עצמאי, בלית ברירה. בין השאר אנו פועלים במרכזי הקליטה בעיר, בתאום עם אנשי הסוכנות. במרכזי הקליטה, מוצרי המזון מורדים ישירות למטבח המרכזי, וכלל אינם מגיעים באמצעותנו לאנשים באופן פרטי.
עיקר התוצרת שאנו מורידים היא פירות וירקות. בתוצרת זאת קיים המחסור המשמעותי ביותר – אנו היחידים המביאים אותה, ולכן היא נחוצה מאוד, והגורמים המקצועיים בעיר מעודדים מאוד את הורדתה. כן, אנו מורידים שישיות של "מי עדן", הנחוצים מאוד גם הם.
מדרשת הגולן מורידה כמעט מידי יום משאית ובה ארוחות חמות. ארוחות אלו מחולקים לכתובות ספציפיות, על פי הפניית המוקד העירוני.
מידי פעם, אנו נתקלים במקרים של תובענות, "מגיע לי", חטיפת מוצרים וכו'. כל מקרה כזה מעיק מאוד ויוצר תחושה רעה. אולם המקרים הללו הם החריג. בדרך כלל האנשים מקבלים אותנו בהתרגשות ובשמחה, מתנהגים בנימוס ובהכרת תודה. אני יכול לספר על מספר מקרים לא סימפטיים, אך תהיה בכך הוצאת דיבת כלל התושבים רעה, כיוון שזו ממש לא התמונה האמיתית.
פעולתנו היום מתמקדת בצפת ובקריית שמונה. בטבריה המצב הביטחוני פחות חמור, והתפקוד של העירייה טוב. מתנדב מהגולן (מנחם אורבך) הצטרף למוקד העירוני, ועל פי הצורך הוא פונה למטה לגיוס מתנדבים מהגולן או למתן מענה לצרכים שצצו.
ביישובים רבים בגולן, מתארחים תושבים מן הגליל. חלק מן היישובים, דוגמת אורטל, הצליחו להתארגן באופן "עצמוני" להפעלת ילדי המתארחים. מלבד זאת, המתנ"ס יזם פעילות במספר מקומות. בשלוחת "אביטל" המתנ"ס מפעיל קייטנה לילדים ופעילות יומית לנוער, המשרתת את האורחים במרום גולן וביישובים בסביבה שאין בהם פתרון. בחספין המתנ"ס הפעיל פעילות יומית באולם הספורט. פעילות זאת הופסקה מסיבות בטיחותיות בראשית השבוע הזה, והועברה למדרשת הגולן בחספין. בשלוחת בני יהודה אנו מפעילים פעלתון ופעילות יצירה ביישובים עצמם. הפעילות הזאת נודדת ובכל יום מתבצעת ביישוב אחר. כל עוד הקייטנה פעלה, השתדלנו לשתף את ילדי המתארחים בפעילויות של ילדי היישובים, ככל שהדבר ניתן. יש מקומות שבהם העזרה באה לידי ביטוי בדרכים נוספות, כמו מתנדבים לסיוע במטבח של אחד היישובים ועוד. בימים האחרונים דווח על מחסור במזון, בשל בעיות כלכליות, בחלק מאתרי האירוח. לכן, אנו מעבירים תוצרת גם למקומות אלו – באמצעות ענפי התיירות המארחים ועל פי איסוף הצרכים שהם עושים.
כמו כן, יצרנו קשר, דרך הרשויות והמתנ"סים, להעלאת משפחות לאירוח במדרשת הגולן. המתנ"ס ארח קבוצת מנהיגות נוער מיישובי אצבע הגליל, לשלושה ימי סמינר בנושא מנהיגות בעיתות משבר, אותו ניהלה מחלקת הנוער של המתנ"ס (במימון הפדרציה של סאן פרנציסקו).
בראשית המלחמה התארגן הנוער באורטל למשלוח חבילות שי לחיילים. בעקבות אורטל, הובלנו פעילות דומה בשאר יישובי הגולן, בארגון מחלקת הנוער, ובהובלתו של שרון פז. עם הגעתם של המוני חיילים לגולן, הגולן התגייס לאירוחם באתרים שונים, לעתים ללילה אחד ולעתים לתקופה ארוכה. אנו דואגים למחסורם של החיילים – בפירות וירקות, מים מינרליים וכל מה שנדרש.
יש לציין, שבפעולתנו הסתמכנו על הניסיון המצטבר של ועד יישובי הגולן במבצע "דין וחשבון", מבצע "ענבי זעם" ועזרה ליישובי יש"ע בימים הקשים של האינתיפאדה.
איננו יודעים עד מתי תמשך המלחמה, אך ככל שתמשך, נהיה עירניים לצרכים המשתנים ונפעיל את המתנדבים הרבים למתן המענה המתאים לכל צורך ולכל מצוקה. מן הסתם, עשינו ונעשה טעויות, אך בסך הכל אני משוכנע שתרומתנו – אדירה.
נכתב למידף - עלון קיבוץ אורטל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
