המשפט הראשון והמרכזי בחזון המתנ"ס הוא: "מתנ"ס הגולן יפעל לעיצוב הקהילה על בסיס ערכים של מחויבות ואחריות קהילתית, מעורבות בחברה הישראלית ושורשיות יהודית, ציונית וגולנית". החזון הזה, שנוסח בידי צוות המתנ"ס ואושר בידי ההנהלה הציבורית של המתנ"ס לפני כחמש שנים, זמן קצר לאחר כניסתי לתפקיד, הוא תעודת הזהות של המתנ"ס. לאורו נקבעות מידי שנה מטרות המתנ"ס ומהן נגזרים היעדים האופרטיביים של כל שלוחה ומחלקה במתנ"ס. פעמיים בשנה אנו בוחנים את עצמנו בצורה יסודית ביותר: המטרות והיעדים – תכנון מול ביצוע. אם זה המשפט הפותח את חזון המתנ"ס, מובן מאליו שאנו רואים עצמנו מחוייבים למשימות לאומיות דוגמת קליטת העקורים.
מסיבה זאת, אימצנו את מתנ"ס גוש קטיף בשנתיים שקדמו לעקירה – ארחנו אותם, התארחנו אצלם, הסענו את נוער הגולן לביקורים בגוש, ארגנו ערב הצדעה במתנ"ס גוש קטיף ועוד. מסיבה זאת, ארגנו סבב של מפגשים ביישובי הגולן תחת הכותרת "הידברות בצל ההתנתקות" בתקופה שקדמה לעקירת היישובים וכינסנו כנס רב משתתפים נגד הסרבנות. מסיבה זאת, אנו עורכים מידי שנה ביום הזיכרון לרצח רבין רב שיח של חשבון נפש לאומי וחשיבה על לקחי הרצח לעתיד החברה הישראלית. מסיבה זאת אנו עורכים את הפעילות הענפה בתחום ההתחדשות היהודית בקהילה והידוק הקשר בין חילונים ודתיים בגולן. מסיבה זאת המתנ"ס, יחד עם ועד יישובי הגולן, ביצע את מבצע "מהגולן באהבה" – הפעילות למען תושבי קו העימות במלחמת לבנון השניה: התנדבות במקלטים, פעילות למתארחים בגולן, פעילות התנדבותית למען החיילים ועוד (בשל המלחמה בוטל אירוח של נוער משדרות). מסיבה זאת הובלנו את מבצע ההתרמה למען נפגעי הצונאמי. לכן אנו מחנכים את הנוער לאחריות לחברה הישראלית ומעודדים אותם לשירות משמעותי בצה"ל וליציאה לשנת שירות לפני הגיוס. והרשימה עוד ארוכה.
לא בכדי, הצגתי בכפיפה אחת משימות פנים גולניות ופעילות המופנית כלפי החברה הישראלית. אני רואה בשני סוגי פעילות אלה כלים שלובים. יהיו שיראו בכך יומרה, אך אנו ניסחנו את החזון במילים "מתנ"ס הגולן יפעל לעיצוב הקהילה". הערכים של מחויבות ואחריות קהילתית, המעורבות בחברה הישראלית והשורשיות היהודית, ציונית וגולנית הם שלושה מרכיבים בראיית עולם שלמה. המחוייבות הזאת היא כלפי פנים וכלפי חוץ כאחד.
ערכי הקהילה מנוגדים לצביון המאפיין יותר ויותר את החברה הישראלית בשנים האחרונות – ניכור, אגואיזם (תחת המילה המכובסת אינדבדואליזם), כל אדם לעצמו, אדם לאדם זאב, הדרוויניזם החברתי, תחרות פרועה נוסח הג'ונגל, "חטוף כפי יכולתך", תרבות קניונים. אנו מציבים מול צביון זה קהילה ערכית, שיסודותיה הם סולידריות, אכפתיות, רעות, אדם לאדם – אדם. מול החברה המפריטה עצמה לדעת, אנו מציבים ערכים של קולקטיביות ומחוייבות חברתית ולאומית. וכפי שבתוך הקהילה אנו תובעים מכל אחד מאיתנו אכפתיות מעבר לעצמו ולמשפחתו, כך גבולות האכפתיות אינם נעצרים בגשרי הגולן.
עקירת יישובי גוש קטיף והתנערות המדינה מן העקורים לאחריה (שהיתה הפרומו להתנערות המדינה מתושבי הצפון במלחמה – פירות הבאושים של ריסוק מדינת הרווחה ושחיקת ערכי הסולידריות) הציבו בפנינו כקהילה אתגר; לסייע לעקורים ככל יכולתנו. תושבי הגולן, בהובלת המועצה וועד היישובים, נרתמו בהמוניהם לפעולה בניצן, בהצלת הרכוש החקלאי ביישובים שנעקרו ועוד. מחלקת הנוער של המתנ"ס הובילה התגייסות יפה מאוד של בני נוער מכל המגזרים, בעלי דעות פוליטיות מגוונות, למשימה הלאומית והחברתית הזאת.
גולת הכותרת היתה הליווי לאנשי נצר חזני שהגיעו לגולן. בהגיעם לכאן, ראינו בהם חלק מן הקהילה, הגם שמדובר היה בשהיה קצרה מאוד. האחריות הקהילתית שלנו, היא לסייע בראש ובראשונה למי שזקוקים לכך. עשרות משפחות שכל עולמם חרב וחיות בתוכנו בתנאים קשים, בבית מלון, ללא פרטיות, ללא בית, ללא עבודה – מי יותר מהם זקוק לתמיכתנו, לעזרתנו?
אני גאה בצוות המתנ"ס שנרתם למשימה החשובה הזאת, ובראש ובראשונה בבת שבע, שריכזה את הפעילות הזאת מטעמנו, ועל כך נבחרה לעובדת המצטיינת של המתנ"ס.
"שישי בגולן"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
