הבלוג של אורי הייטנר

תקנון השיכון ותקנון ההנהלה הכלכלית התקבלו באסיפה בה השתתפו 6 חברים. זהו מצב אבסורדי.

איך נוצר מצב כזה?

קצת היסטוריה. כבר שנים רבות אנו מתמודדים עם הבעיה הקשה, של "תת רייטינג" לאסיפות אורטל. בעוד בשנים הראשונות של הקיבוץ, בכל יום ה' בערב חדר האוכל היה מפוצץ בחברים שהשתתפו באסיפה, שנים ספורות לאחר מכן המצב הלך והתמעט, אסיפות התקיימו לעתים בפורומים זעירים והחלטות חשובות התקבלו לעתים ברוב של 3:2.

עוד בקדנציה הראשונה שלי כמזכיר (שזה ממש ממש מזמן) נדרשנו לתת מענה לבעיה. הכיוון שבחנתי היה הקמת מועצה, אך הגענו למסקנה שבקיבוץ קטן כשלנו אין זה פתרון מעשי. השינוי שביצענו היה החלטה על קוורום (פורום מינימום) להתחלת אסיפה – 1/4 מכלל החברים בפועל (החברים בפועל = כלל החברים, לא כולל חברים בשנת חופש. אז שנת החופש היתה פופולרית ומשמעותית מאוד). כאשר ההחלטה התקבלה, מספר החברים בפועל היה 60, ולכן הקוורום שנקבע היה 15 חברים. כתוצאה מכך, לאורך השנים, התקבעה המסורת שהקוורום מונה 15 חברים. המסורת הזו גם הוכנסה בסופו של דבר לתקנון האגודה, שם הוגדר הקוורום כ-1/4 ממספר החברים בפועל ולא פחות מ-15 חברים. המשמעות של החלטה זו, עדיין מחייבת 1/4 מהחברים (היום מדובר על 23-24 חברים) אך בפועל המשכנו את מסורת ה-15.

מעבר לקביעת הקוורום, ההחלטה שקיבלנו אמרה, שאם אין קוורום, הנושאים עוברים לאסיפה שניה. אם גם בה אין קוורום, הצעת המזכירות, או הוועדה שהכינה את ההצעה לאסיפה, מתקבלת אוטומטית. ההיגיון שבהחלטה זו, הוא שאם האסיפה אינה מתקיימת - המזכירות, שהיא גוף נבחר ומייצג המקיים שיקול דעת ציבורי, היא הפורום הראוי לקבל את ההחלטות, ולא הרכב מקרי וזעיר של האסיפה. כך אנו פועלים כ-17 שנים.

איך זה קרה, ששתי האסיפות האחרונות התקיימו בפורום קטן מן הקוורום הנ"ל. שגב מצא שבתקנון האגודה נכתב, שהאסיפה השניה תתקיים בכל הרכב. מבחינה משפטית, במקרה של סתירה בין תקנון האגודה להחלטות הפנימיות של אורטל, התקנון הוא בר התוקף, ועל פיו אנו חייבים לנהוג.

****

המצב הזה בעייתי מאוד. המצב הקיים באורטל, הוא שלמעט אסיפות שיש בהן אטרקציה (כמו נושא אישי עסיסי, או נושא שנוי במחלוקת ציבורית) לרוב האסיפות מגיע קומץ קטן של חברים.

תופעה נוספת הקיימת אצלנו, היא חברים שמדירים רגליהם לאורך שנים מהאסיפה, ופתאום מפתיעים בנוכחותם, כאשר יש להם אינטרס אישי בהחלטה זו או אחרת (למשל החלטות הנוגעות להרחבת הדירה וכגון אלה). אין זה מן הנמנע, שבמקרים רבים, האינטרס הפרטי הזה אינו בהכרח אינטרס הכלל, ולעתים הוא סותר את אינטרס הכלל (למשל, עלות ההחלטה תפגע בצרכים כלליים).

כל עוד נשמר עקרון הקוורום, ניתן לסמוך על תבונת הציבור שתבלום ניסיונות מעין אלו. אולם אם אין צורך בקוורום, יכול חבר אינטרסנט לגייס 3-4 אינטרסנטים כמותו, או 2-3 חברים אישיים שלו שיסכימו לעזור לו, ויעביר בדרך זו את ההחלטה בה הוא חפץ. זוהי פירצה הקוראת לאינטרסנט, והיא עלולה להזיק מאוד לאינטרסים האמיתיים של אורטל.

במידה רבה אני אשם בפירצה הזאת, כיוון שאני ניסחתי, יחד עם העו"דית שלנו, את הגירסה העכשווית של תקנון האגודה. היתה זו עבודת דוקטורט יסודית ביותר, ואיני מבין איך סעיף כזה חמק מתשומת לבי. אך עובדה היא עובדה. והעובדה הזו היא פירצה מסוכנת, שיש לסתום אותה במהרה.

יש לשנות בהקדם את הסעיף הזה בתקנון, ולקבע בו את חובת הקוורום גם באסיפה השניה, ואת הסמכת המזכירות לקבל את ההחלטה בהעדר קוורום באסיפה.

****

ומי מבטיח שהאסיפה על שינוי התקנון לא תהיה בהרכב של 5 חברים? זאת התקנון עצמו מבטיח – שינוי בתקנון חייב להתקבל בקלפי, ברוב של 2/3.

****

ולסיום, חשוב להזכיר ולומר, שכל הפתרונות הללו נועדו למזער את הנזק הנוצר מאי הגעת החברים לאסיפות. אין אלה פתרונות טובים, אלא הרע במיעוטו. הפתרון הטוב, הוא הגעת החברים לאסיפות.

בחרנו באורח חיים המאפשר לנו שליטה אמיתית בחיינו, ויכולת אמיתית להשפיע על החברה והסביבה שבהן אנו חיים. כל כך חבל שאנו בוחרים שלא לממש את הזכות הגדולה הזאת.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל