הבלוג של אורי הייטנר

במלאת 15 שנים למותו של מנחם בגין, מן הראוי לזכור ולהזכיר את החלטתו הראשונה כראש הממשלה.

ב-20.6.77 יום השבעתו בכנסת לראשות הממשלה, בנאום הסיכום של הדיון בכנסת על הקמת ממשלתו, הכריז בגין על החלטתו הראשונה כראש הממשלה – לקלוט פליטים וויטנאמיים. באותם ימים, פליטים רבים ברחו מוויטנאם, חלקם בסירות רעועות, והעולם לא הושיט להם יד לעזרה. בגין ראה, וזכר את אדישות העולם למצוקתם של היהודים בימי השואה ואחריה. כראש ממשלת מדינת היהודים, ראה לנכון לנקוט דרך אחרת. בגין היה מודע לסמלים, וראה בהכרזה זו, במעמד היסטורי זה, בשידור חי, בנאום שמיקד עניין רב בכל העולם על ההחלטה הראשונה שלו, מסר אודות מהותה של המדינה היהודית.

הכרזתו גרמה להתרוממות רוח ולגאווה רבה. מיד לאחר שאמר את הדברים, קם על רגליו ח"כ לובה אליאב, איש האופוזיציה (ראש סיעת של"י), ובקריאת ביניים שיבח את ההחלטה, ואמר שכמי שפיקד על ספינת מעפילים לפני קום המדינה, הוא גאה בהחלטה זו של ראש ממשלת ישראל.

היום, 30 שנה לאחר מכן, נמקים בכלא הישראלי, ללא משפט, פליטים שברחו מהתופת בדארפור, שנמלטו מרצח העם הנורא המתרחש בסודן. האם ישראל היא אותה מדינה?

* "הארץ"