הבלוג של אורי הייטנר

בשנים האחרונות, עבודת מחלקת הנוער במתנ"ס הולכת ומתמקצעת ונעשית רצינית וטובה יותר ויותר. בשנתיים האחרונות, מאז נכנסה ליאת כהן רביב לתפקיד, זוהי מחלקה מצטיינת, שספק רב האם יש בארץ עוד מחלקת נוער ברמתה (אני מצטט בכך אמירות מקצועיות של גורמים אובייקטיביים). בכל מדד אפשרי, ניתן לראות תוצאות טובות לכך, בנוער בגולן. בשנתיים האחרונות, המועצה החליטה להעלות את הנוער למקום מרכזי מאוד בסדר יומה הציבורי, כולל הגדלה משמעותית של התקציבים לנושא. 

מזה כשנה וחצי אנו מגבשים אמנה בין המועצה והמתנ"ס לבין יישובי הגולן, שנועדה להעמיד את הנוער במרכז, הן בגולן כאזור והן בכל אחד מהיישובים. לאורך תקופה זו, נערכו דיונים רבים בנושא בפורומים שונים – מחלקת הנוער, מעגל המד"בים, פורום הנוער במועצה, פורום ועדות נוער (חינוך) יישוביות, חברי גרעין "עודד" של תנועת בני המושבים, הקומונריות של "בני עקיבא", צוות היגוי של בני נוער פעילים חניכי י"ב, צוות המתנ"ס, הנהלת המתנ"ס, פורום מזכירי היישובים, הנהלת המועצה, מליאת המועצה. בדיונים אלה האמנה פשטה צורה ולבשה צורה עד שגיבשה את צורתה הסופית. השבוע, נערך טקס חתימה על האמנה (מרב חתמה בשם פורום ועדות הנוער).

באמנה – א. מסמך עקרונות עליו חתמו המועצה והיישובים. ב. מסמך מפורט הנכנס לפרטי הדרישות שהמועצה, המתנ"ס והיישובים לוקחים על עצמם, כולל פרטים אודות גודל המשרה, השכר והתנאים הסוציאליים של המד"ב, הדרישות המקצועיות ממנו ומחוייבות המתנ"ס להכשירו ולהנחות אותו. נוסף על שני אלה, גיבשנו "תיק יסוד" ("מדברים חינוך בלתי פורמאלי) המכיל את התורה המקצועית של החינוך הבלתי פורמאלי לנוער בגולן. התיק הזה, שהועבר השבוע ליישובים, הוא טיוטה שתעוצב למסמך סופי בהמשך ההידברות עם היישובים.

עקרונות האמנה:

החינוך הבלתי פורמאלי הוא אמצעי לקידום הנוער. מטרת החינוך הבלתי פורמאלי היא חיזוק התכנים, הערכים והאתגרים הלאומיים והחברתיים לצד העצמה אישית תוך ייצור תרבות פנאי איכותית לנוער.

המועצה והמתנ"ס מציבים את החינוך הבלתי פורמאלי בראש סדר העדיפויות שלהן.

יישובי הגולן המצטרפים לאמנה מציבים את הנוער ואת החינוך הבלתי פורמאלי בראש סדר העדיפויות שלהם.

פעילות תנועת הנוער היא נדבך מרכזי בעבודתנו החינוכית. נמשיך להעצים את תנועות הנוער בגולן – בני עקיבא ובני המושבים, ולעודד את הנוער לפעול ולהדריך במסגרתן.

המחנך המוביל בתחום החינוך הבלתי פורמאלי והגורם החשוב והמשמעותי ביותר בהגשמת מטרות האמנה, הוא המדריך הבוגר (מד"ב) ביישוב.

המועצה, המתנ"ס והיישוב יטפחו את המד"ב, יעצימו אותו, יעניקו לו הכשרה, הנחיה, תנאי עבודה וגמול הולם – על פי חלוקת האחריות המפורטת באמנה.

המד"ב ישמש "אח בוגר" לנער/ה כפרט, ידריך וינחה את קבוצת הנוער, ייצר במות להעצמת יכולות הפרט והקבוצה, ייתן מענה לצרכים ההתפתחותיים של בני הנוער, יגבש גרעין ערכי של הנוער ביישוב ויוביל תהליכים ליצירת תרבות פנאי איכותית לנוער ביישוב.

בכל יישוב תפעל ועדת נוער פעילה, שתלווה את המד"ב, תממש את האחריות והאכפתיות של הקהילה לנושא הנוער ותיצור מעטפת תומכת לחינוך הבלתי פורמאלי ביישוב.

על מנת לקדם עקרונות אלה, המועצה מגדילה ותגדיל בשנים הבאות את תקציבי הנוער כמפורט באמנה. הציפיה מהיישובים היא להגדלת תקציב הנוער שלהם – בהתאם.

מחלקת הנוער בונה תיק יסוד, שייצור שפה משותפת בתחום החינוך המשלים, הנובעת מתפיסותיו הבסיסיות והעקרוניות. התיק ינחה את המועצה, המתנ"ס, מחלקת הנוער עצמה וכן את היישוב – ועדת הנוער והמד"ב, בעבודתם.

****

כאשר הצגנו את האמנה בפורום מזכירי היישובים, שגב טען שרף המינימום של דרישותינו מן היישוב, בנוגע להשקעה בנוער ולהעסקת המד"ב, נמוך מידי. הוא צודק, אבל כדי שהאמנה תהיה בת תוקף, היה עלינו להעמיד דרישות ריאליות. אכן, הרף שהצבנו נמוך מהקיים באורטל ובעוד מספר יישובים וכמובן מהרצוי בעינינו, אך הוא גבוה מן הקיים במרבית היישובים, והרבה הרבה יותר גבוה מהמקובל במקצתם. כן, יש יישובים בגולן שכמעט ואינם משקיעים בחינוך הבלתי פורמאלי של הנוער שלהם.

מבחינה זאת, אורטל היא ספינת הדגל. אין עוד יישוב שהנוער נמצא במקום כה גבוה בסדר היום שלו. והשאלה המתבקשת היא, האם יש תמורה לאגרה? האם התוצאות בשטח מצדיקות את ההשקעה?

אני מאמין שכן. אחד המדדים שבאו לידי ביטוי מובהק לכך לאחרונה, הוא המוטיבציה האדירה של בנות ובני אורטל להתנדב ליחידות הטובות ביותר בצה"ל והצלחתם בהן. ביטוי אחר הוא שנות הבר מצווה המוצלחות כל כך, מידי שנה.

נכון, יש מקרים של התנהגות בלתי נאותה, ונדליזם, שתיה וכו' בקרב הנוער באורטל. אך תופעות כאלו קורות בכל מקום. המבחן הוא באופן ההתמודדות עמן – של הקהילה, של ההורים ושל הנוער עצמו. אורטל מתמודדת עם תופעות אלו בצורה מצויינת, ועל כך מגיע יישר כוח למערכת החינוך באורטל ולשגב (באף יישוב בגולן המזכיר אינו מעורב כל כך בנושא הנוער, כפי ששגב מעורב באורטל), היודעים להתמודד בתקיפות עם בני הנוער, כשצריך – גם עם הוריהם, וכשאין ברירה – גם להיות "הרעים". 

בוויכוח מעל גבי המידף, לפני כשנה, בעקבות מקרה כזה, נשמעה טענה שיש לגלות סלחנות ל"משובת נעורים". הניסיון מלמד, שכשקהילה מתייחסת לתופעות האלו כאל משובת נעורים, הן הופכות לנורמת חיים, ויוצרות מצב של גולם שקם על יוצרו וקשה מאוד להלחם בו. לעומת זאת, כשקהילה מתייחסת לכך בחומרה, התופעות הללו הופכות בדיעבד לאפיזודה בחיי הנער, למקרה של משובת נעורים. אצלנו, עד כה, ההתמודדות היא למופת, ואני משוכנע שכך יהיה גם בעתיד.

****

עם זאת, יש גם בעיות. שתי הבעיות הבולטות, בעיניי, הן מצב תנועת הנוער והעדר תחושת השייכות של הנוער באורטל לקהילה הגולנית.

תנועת הנוער היא כלי שאין שני לו לחינוך בלתי פורמאלי של הנוער, להנחלת ערכים בקרב הנוער ולגיבוש מנהיגות של הנוער. למרבה הצער, לאורך שנים, מצב התנועה באורטל – רע. הדבר הגיע לשיאו במחנה פסח האחרון, שלקראתו חניכי אורטל נשארו ללא מד"צים, ונאלצנו למצוא פתרונות בעייתיים מאוד, כדי לאפשר לחניכים לצאת למחנה.

בשבוע שעבר נערכה ישיבה בנושא בהשתתפות נציגי המתנ"ס - תומר (רכז בני המושבים), ליאת ואני ונציגי אורטל - מרב, שרון וקרן. (אני מודה, שגם אחרי למעלה משש שנים בתפקיד, עדיין קשה לי להגדיר לעצמי את מי אני מייצג בפגישות כאלו...). התרשמתי שיש בקרב מערכת החינוך באורטל מודעות לבעיה, רצון לחולל שינוי של ממש ויכולת לממש זאת.

יש קשר של ממש בין חולשת תנועת הנוער באורטל לבין חוסר השייכות לקהילת הגולן ולנוער הגולן. אך הקשר הוא דו צדדי. מצד אחד, ככל שתנועת הנוער תהיה חזקה ופעילה יותר באורטל, כך היא תחזק את מעורבות הנוער האורטלי בגולן ואת הקשר בינו לבין הנוער ביישובי הגולן. אך מצד שני, ככל שתחושת ההשתייכות גדולה יותר, הדבר ישפיע לטובה על פעולת תנועת הנוער ויחזק אותה. כך, למשל, ניתן להצביע על הלימה מלאה בין לימודים בגולן לבין מצב תנועת הנוער ביישוב. חוסר תחושת ההשתייכות של נוער אורטל לקהילה הגולנית, הוא שיקוף של בעיה הקיימת בקהילה המבוגרת באורטל. ראוי, שלצד פעולה לשינוי, בנושא זה, בנוער שלנו, נפעל לשינוי שלנו, המבוגרים.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל