הבלוג של אורי הייטנר

הצהרות מלחמה הן משחק מסוכן. הן עלולות ליצור אווירה של מלחמה, שעלולה להביא להסלמה שעלולה להידרדר למלחמה. ההצהרות אודות מלחמה עם סוריה, הזמנת הטלוויזיה לצלם ולשדר תרגיל המאמן את צה"ל בכיבוש כפר סורי, כל אלה הם משחקים באש. המשחקים הללו מיותרים לחלוטין, שהרי על פי כל חוות הדעת המודיעיניות הרציניות אין כוונה אופרטיבית של סוריה לתקוף. אז מה הטעם במשחקים הללו?

יצירת האווירה הזאת נועדה לשרת אג'נדה פוליטית, שהחלו בו גורמים מסויימים בתקשורת, החרו החזיקו אחריהם גורמים במערכת הפוליטית ויתכן שגם כמה קולות בצבא. האג'נדה מאיימת במלחמה נוראית עם סוריה, אם ישראל לא תיסוג מהגולן.

אין זו אג'נדה חדשה. כאשר ממשלת רבין הראשונה החליטה על הקמת קצרין, גורמים בישראל איימו על עצמנו שההחלטה תביא למלחמה. כאשר הכנסת החילה את ריבונות ישראל על הגולן, לפני 26 שנים, שוב איימו המתנגדים במלחמה. למחרת ההחלטה בישרו הכותרות על מלחמה קרובה. וכך הדברים נמשכים למעלה משלושים שנה. אולם מזה 33 שנים הגבול השקט ביותר של ישראל, אף יותר מגבולות השלום עם מצרים וירדן, הוא הגבול עם סוריה.

אין דרך להסביר זאת, אלא בעצם ישיבתנו על הגולן. הלקח הסורי ממלחמת יום הכיפורים, הוא שכל עוד ישראל יושבת על הגולן, מעל דמשק – גם בתנאים של הפתעה אסטרטגית כמו מלחמת יום הכיפורים, בתוך ימים ספורים המלחמה מגיעה אל ספה של דמשק. קל וחומר אם ישראל לא תופתע, והסורים יודעים שלא תמיד ניתן יהיה להפתיע את ישראל כמו במלחמת יום הכיפורים.

אין זה אומר שישיבתנו על הגולן היא ערובה מוחלטת שלא תהיה מלחמה. הסכנה קיימת, אך היא נמוכה לאין ערוך מסכנת המלחמה אם הסורים ישבו על הגולן.

איזו מוטיבציה עלולה לגרום לסורים לפתוח במלחמה? הסורים ריאלים דיים כדי להבין שאין בכוחם להגשים, בעתיד הנראה לעין, את חלומם הגדול, חלום סוריה הגדולה – השמדת ישראל. הם מפוכחים דיים להבין שאין בכוחם לכבוש את הגולן. אולם הם עלולים לצאת למלחמה כדי לגרום לכך שלאחריה, תהיינה תוצאות המלחמה אשר תהיינה, ישראל תיסוג מהגולן. אם הסורים יחושו שזו תהיה תוצאת תוקפנותם, הם יפתחו במלחמה. אם ידעו שתוקפנות כזו – לא זו בלבד שלא תגרום לנסיגה ישראלית מהגולן, אלא שישראל תישאר גם בכל שטח נוסף שתכבוש במלחמה כזו – לא תהיה מלחמה. הגורמים הישראליים, המסבירים שכדאי למסור את הגולן היום, כי אם לא ניסוג היום תפרוץ מלחמה שבעקבותיה בלאו הכי ישראל תיסוג מהגולן, יוצרים אווירה שתעודד את הסורים לצאת למלחמה. הצהרות חסרות אחריות כאלו כמוהן כהזמנת מלחמה. הדיבורים חסרי האחריות על נסיגה או מלחמה, עלולים להביא למלחמה.

הדיבורים על כך שעל ישראל לקבל את תנאי הסורים במו"מ לשלום, אחרת תפרוץ מלחמה, חמורים וחסרי אחריות. מי שמאיים במלחמה, אינו רוצה בשלום ובעצם איומו הוא פוסל את עצמו כפרטנר לשלום. בדיוק כפי שאין להעלות על הדעת מצב בו ישראל תאיים על סוריה במלחמה אם לא תקבל את תנאיה בשלום, כך אין לקבל דיבורים כאלה מצד סוריה.

ללא כל קשר לכל האמור לעיל, ברור שעל צה"ל להיות ערוך תמיד לכל תרחיש מלחמתי, להיות צבא חזק ומאומן. אולם הניסיון המלאכותי לקשור את אימוני צה"ל להצהרות מלחמתיות שנועדו לשרת אג'נדה פוליטית של נסיגה, מסוכנות ומופקרות.

את המערכון האלמותי שלו "מוריס והיונים" מסיים מתי כספי בשאלה הרטורית: "אז למה אומרים שהיונה מביאה את השלום"? "היונים" הפוליטיים המאיימים עלינו במלחמה אם לא ניכנע לדרישות הסורים, עוד עלולים להמיט עלינו מלחמה.

* "הארץ"