הבלוג של אורי הייטנר

בנאום בו הודיע שמעון פרס על החלטתו לרוץ לנשיאות, לאחר חודשים ארוכים בהם השקיע מרץ רב ב"לא לעסוק בזה", הוא אמר: "זו תהיה, אולי, תרומתי האחרונה למדינה".

המילה החשובה ביותר במשפט היא "אולי". פרס אינו סוגר אופציות. בעוד שבע שנים יהיה בן 91, שזה בהחלט גיל ראוי להתחלה חדשה. נשיאות המדינה עשויה להיות קרש קפיצה לראשות הממשלה, ומי שחושב שזו אינה תוכניתו של פרס – שיקום.

מה שמטריד יותר משאלת התמודדותו על ראשות הממשלה בעוד שבע שנים, היא האם הוא ישלים עם מהות תפקידו, ויבין שגם אם הגדרת נשיא המדינה היא "ראש המדינה", אין הוא ראש הממשלה? האם לא ינסה להוביל תהליכים מדיניים? האם לא ינסה לממש את פנטזיות המזרח התיכון החדש שלו? האם לא ינסה לדחוף את האג'נדה הפוליטית שלו כשחקן ראשי במערכת הציבורית בישראל? אם מישהו מאמין שהוא יצליח, או שכלל ינסה, להתגבר על היצר שלו – שיקום.

אולמרט ניסה בכל מאודו לדחוף את בחירתו של פרס לנשיא, על מנת להרחיק ממנו את המתמודד התמידי, שתמיד ניצב לצידו, ותמיד "אינו עוסק" בהתמודדות נגדו. האם אולמרט לא יתחרט על הרגע שבו פעל לבחירת פרס לנשיא? האם הוא ויורשיו יוכלו לתפקד כראשי ממשלה, כשפרס יטיל עליהם צל כבד של "ראש המדינה" פעיל ומעורב בנושאים מדיניים ופוליטיים?

יכול להיות גם אחרת. שמעון פרס הוא אישיות לאומית ובינלאומית מוערכת מאוד. הוא מנהיג היודע להציב חזון שציבור רחב יאמין בו ויתחבר אליו. יש בו היכולת ללכד ולאחד את העם. יש לו ניסיון ציבורי רב ויכולת לשמש דמות ממלכתית בשעות משבר ומצוקה.

אם יבחר פרס לנהוג כנשיא ממלכתי וישקיע בכך את כל מרצו ומאודו, הוא יוכל להיות נשיא מצויין. אם הוא יבחר לעסוק באחדות העם, באיחוי הקרעים בין המגזרים בעם; אם יבחר להיות מצפון ומצפן חברתי, המעורר את המערכות בקריאה ופעולה למען צדק חברתי ושוויון, למען החינוך בישראל, למען האוכלוסיות החלשות, נגד השחיתות, הוא יוכל להיות נשיא מצויין.

האם פרס יהיה, כדרכו, פוליטיקאי בעל אמביציה משוללת רסן וחסרת גבולות, חתרן בלתי נלאה, המשתמש בעוצמה שניתנה בידיו לרעה? או שמא בגילו המתקדם יבחר בדרך הממלכתית הראויה לאדם שהגיע לפסגה ומחליט לפייס את האמביציות שלו ולהסתפק בתפקיד הנשיא?

האם שמעון פרס יפתיע?

אולי.

* "שווים"