הבלוג של אורי הייטנר

אומרים ישנה ארץ

שאפילו לימונים פורחים בה

שבה – גם מכאוב, גם מחסור

כאילו תמיד קורנים בה.

בואי, ואראה לך מקום

שבו עוד אפשר לחלום.

שורות אלו, המסיימות את שירו של נתן זך "כולנו זקוקים לחסד", כאילו נכתב על המקום שבו נולדתם, גדלתם והתחנכתם – הגולן. הגולן – מקום בו אפשר לחלום. לחלום, ולהגשים חלומות.

השבוע לפני 40 שנה, שחרר צה"ל את הגולן. בחודש הבא ימלאו 40 שנה לחידוש ההתיישבות היהודית בגולן. 40 שנה אנו מגשימים חלום, יוצרים יחד את היצירה הציונית הנפלאה הזאת, מפעל ההתיישבות בגולן.

אתם, בנות ובני הנוער בגולן, הנכם ההבטחה לעתיד החלום, להמשך הגשמתו.

ועוד כתב נתן זך בשירו –

כולנו רוצים לתת / רק מעטים יודעים איך / צריך לזכור כעת שהאושר לא מחייך / שמה שניתן אי פעם לא ילקח לעולם / שיש לכל זה טעם / גם כשהטעם תם / בואי ואראה לך מקום / שבו עוד מאיר אור יום.

נוער הגולן רוצה לתת, יודע לתת, רואה חשיבות רבה בתרומה לחברה. נסיעת ההזדהות של בני הנוער לשדרות, לפני כשבועיים, היא ביטוי אחד לרוח הגולנית המיוחדת, רוח הנתינה והתרומה, הפועמת בלב הקהילה כולה, ובקרב הנוער בפרט.

הרוח הזאת באה לידי ביטוי בנורמה של התנדבות ליחידות הטובות ביותר, המאפיינת את הנוער בגולן. הרוח הזאת באה לידי ביטוי בהתנדבות הרבה לשנת שירות לפני הגיוס לצה"ל, כדי לתרום לחברה הישראלית בתחומי החינוך, הקליטה והרווחה. הגולן חף מהתופעות השליליות של השתמטות מצה"ל, הקיימות לצערנו בחוגים רחבים בחברה הישראלית.

מדינת ישראל נכנסה לשנתה ה-60. במשך ששים שנותיה היא נלחמת על קיומה. בשנה האחרונה חווינו מלחמה קשה בצפון המדינה. בימים אלה אנו נמצאים בעיצומה של לחימה בשדרות וביישובי עוטף עזה. קיומה של מדינת ישראל מוטלת על כתפו של כל אחד מאיתנו. במרוץ השליחים הזה, הגיע תורכם לשאת בעיקר הנטל.

לא אאחל לכם שירות קל, כיוון שזו ברכה שקרית. השירות אינו קל ואינו צריך להיות קל. אני מאחל לכם שירות משמעותי, בו תצליחו לתרום את התרומה הגדולה ביותר לביטחון המדינה.

לכו לשלום וחזרו בשלום. אנו מחכים לכם בגולן, ומאמינים שבתום שירותכם תחזרו לגולן ותהוו את דור העשייה וההנהגה הבא.