הבלוג של אורי הייטנר

הנשיא בוש ומזכירת המדינה רייס צודקים. ההכרה בטבח שערכו התורכים בעם הארמני במלחמת העולם הראשונה כרצח עם, מנוגדת לאינטרס האסטרטגי של ארה"ב. תורכיה היא מדינה חשובה מאוד והיא שותפה אסטרטגית של ארה"ב במאבקה בציר הרשע, במלחמתה בעיראק, באינטרסים שלה במזרח התיכון. ארה"ב יודעת בוודאות שההכרה ברצח העם יפגע קשות ביחסיה עם תורכיה ובשיתוף הפעולה של התורכים עם האינטרסים האמריקאיים. אין ספק, שההחלטה מזיקה לאינטרס האמריקאי, לביטחון הלאומי של ארה"ב, למעמדה במזרח התיכון ולמעמדה הבינלאומי.

אלמלא הפגיעה הוודאית באינטרס האסטרטגי שלה, לא היה מתעורר כל ויכוח בארה"ב אודות ההכרה ברצח העם. הדיון הציבורי והפוליטי בארה"ב כלל אינו עוסק בשאלת רצח העם, כיוון שאין ספק באשר לעובדה שהיה רצח עם. הדיון הציבורי נסוב סביב שאלה אחת בלבד – האם ראוי להקריב אינטרס אסטרטגי ברור למען המחוייבות המוסרית?

התשובה לשאלה אינה חד משמעית. יש מקרים בהם האינטרס האסטרטגי גובר על מחוייבות מוסרית. אולם בדרך כלל, יש להעמיד את השיקול המוסרי במקום גבוה בשיקולי מקבלי ההחלטות, גם כאשר השיקול הפרגמטי מנוגד לו, וגם במחיר פגיעה באינטרסים אלה או אחרים.

כן, חרף הפגיעה הוודאית, שאין לזלזל בה, ראוי שמעצמת על כארה"ב תעדיף את המחוייבות המוסרית ולא תיתן ידה להכחשת רצח העם הארמני. החלטת ועדת הקונגרס האמריקאי ראויה לשבח ויש לקוות שמליאת הקונגרס והסנט ילכו בעקבותיה.

ובישראל?

בישראל הדילמה גדולה אף יותר. ישראל אינה מעצמת על, ומשבר ביחסים עם תורכיה יפגע בה הרבה יותר מבארה"ב. ישראל היא מדינה מוקפת אויבים (כן, כולל המדינות שחתמו עמה על הסכמי שלום) שאינם מכירים בזכות קיומה, מבודדת במרחב הגיאוגרפי שבו היא חיה. תורכיה היא המדינה היחידה באזור המקיימת עם ישראל יחסי ידידות אמיצים. אמנם היחסים עם תורכיה נפגעו מאז עליית מפלגת העם האסלאמית לשלטון, אולם באופן בסיסי השותפות האסטרטגית נותרה בעינה. היחסים הביטחוניים עם תורכיה הנם בעלי חשיבות רבה ביותר. תורכיה עשויה לשתף פעולה עם ישראל במאבק נגד תכנית הגרעין האיראני ובעד אינטרסים נוספים במזרח התיכון. איש לא יפול מהכיסא, אם בקרוב נשמע "ממקורות זרים" שתורכיה היתה מעורבת גם בפעולת חיל האוויר בסוריה ב-6 בספטמבר.

הכרה ברצח העם הארמני תגרום, ללא ספק, לפגיעה קשה ביחסים עם תורכיה. הנזק האסטרטגי לישראל עלול להיות כבד ביותר. האם ראוי לשלם את המחיר, למען המחוייבות המוסרית כלפי העם הארמני?

אני מאמין שהמחיר ראוי. ישראל, כמדינה יהודית, מחוייבת לערכי המוסר והצדק לאור חזונם של נביאי ישראל, כפי שנכתב במגילת העצמאות. אך יותר מזה, כמדינת העם שחווה אך לפני 65 שנה את השואה הנוראה, ואת שתיקת העולם "בשל האינטרס האסטרטגי" של מדינות העולם, ישראל מחוייבת לעמוד בראש כל מאבק למניעת פשעים נוראים כאלה נגד האנושות. בדיוק מסיבה זו ישראל מחוייבת לסייע לפליטי דרפור. הכחשת הפשעים וגימודם, מעודדת חזרה עליהם. ישראל, התובעת מכל העולם להיאבק נגד הכחשת השואה, אינה יכולה לעמוד מנגד מול הכחשת רצח העם הארמני. קיים, אמנם, הבדל מהותי בין השואה לבין מעשי רצח העם בארמנים ובדרפור, אך עם שחווה שואה, מחוייב להיאבק נגד כל מעשה של רצח עם. מדינה, שעד היום שכנותיה שוללות את עצם קיומה וחותרות להשמדתה, חייבת לגלות רגישות יתר לנושא של רצח עם.

אני מאמין, שבסופו של דבר הדבקות במחוייבות המוסרית תשרת גם את האינטרס האסטרטגי ארוך הטווח של ישראל.

* הפורטל לשוויון זכויות וצדק חברתי bsh