הבלוג של אורי הייטנר

ארבעה ימים אחרי רצח רבין, פגש אותי אדם מסויים, והראה לי מסמך בכתב יד – שני עמודים ובהם שורה של שאלות. שאלות, שאם נהפוך את סימני השאלה שבסופן לסימני קריאה, הרי הן שלד תיאוריית הקונספירציה. כמעט כל התיאוריה הזו היתה מנוסחת באותן שאלות. "אתה מאמין לשטויות האלה?", שאלתי. "אני רק מציג שאלות", הוא השיב, מבליע חיוך בזווית פיו. כמובן שדחיתי על הסף את השטות הזאת, ובן שיחי קצת נסוג והציג זאת כסתם שעשוע אינטלקטואלי. לא ייחסתי לכך חשיבות רבה, שהרי מי פתי ויאמין לפירכות כאלו, להבלים כאלה.

הייתי אז דובר ועד יישובי הגולן. היינו בעיצומו של מאבק קשה נגד נסיגה מהגולן. הרצח - מעבר לאסון הנורא כשלעצמו, נתן מכה נוראית לכל התנגדות למדיניות הנסיגות. בסקרים שאחרי הרצח, הוביל פרס על יריבו בהפרש של 40%. דומה היה שהרצח העניק לשמאל את השלטון לדורות, כאשר כל התנגדות לו היא בלתי אפשרית. מה ששינה את המגמה, היה סדרת פיגועי הטרור הרצחניים, האוטובוסים שהתפוצצו בחודשים שלאחר מכן, עוד בטרם יבשה הדיו מעל הסכמי אוסלו. אם יגאל עמיר העניק לפרס את השלטון, באו הפלשתינאים והעבירו אותו לנתניהו.

למה הציג לי האיש את דף השאלות? מן הסתם, הוא הבין שתחת ההלם מהרצח, לא תהיה התנגדות למהלכי הממשלה, לא יהיה כוח להתנגד. תיאוריית הקונספירציה, נועדה להקטין את ההלם באמצעות הטלת ספקות באמיתות האסון. בנוסף לכך, היא ניסתה לנתב את רגשות האבל והזעם אל עבר הממסד הממשלתי. הרי הטענה המרכזית, בגרסאותיה השונות, היא שהשב"כ עמד מאחורי רצח את יצחק רבין.

המדהים בסיפור הזה, הוא המהירות שבה נטוותה התיאוריה. ארבעה ימים אחרי הרצח, אני כבר שמעתי אותה. דומה, שיום אחרי הרצח, אולי עוד באותו לילה, כבר ישבו אנשים והמציאו את התיאוריה הזו, ולמחרת החלו להפיץ אותה, בצורת שאלות והטלת ספקות. זוהי ציניות קרת רוח ונואלת.

כאמור, כאשר שמעתי את הדברים, לא ייחסתי להם חשיבות. ראיתי בהם דברי הבל שאיש לא יקנה וישכחו במהרה. אולם היום, 12 שנים אחרי, אלפי אנשים מאמינים לסיפורי ההבל הללו. גם היום יש מי שממשיכים לטוות את השקר, אך האלפים המאמינים לו, הם תמימים שאכן קונים את הסיפור.

לפני ימים אחדים, קיבלתי דוא"ל (כחלק מרשימת תפוצה ענקית) מד"ר אשר גיתאי ממגדים, שמידי פעם כותב גם בבמה זו, ובה עדכונים של תיאוריית הכזב הזו. לטענתו, רבין נרצח בידי המאבטח יורם רובין. רובין הופעל בידי ה-cia לרצוח את רבין, מאחר והנ"ל עמד לבטל את הסכמי אוסלו, בשל ההפרות הפלשתינאיות ופיגועי הטרור. הוא הציע לאסור את רובין, ולשחרר אותו ולהחזיר אותו לידי האמריקאים תמורת שחרורו של פולארד... ההודאה של יגאל עמיר אינה קבילה כיוון שהוצאה ממנו בדרכים בלתי כשרות. לטענתו, לריסה טריבובלר היא סוכנת השב"כ והילד שנולד אינו באמת של יגאל עמיר ועוד כהנה וכהנה הבלים. נשמע מצחיק? יתכן. אבל אלפים רבים מאמינים בכך.

כשקיבלתי את המייל, השבתי לכל התפוצה במילים קשות כלפי הזבל שקיבלתי. התגובות שקיבלתי, הביעו אמונה ותמיכה בתיאוריה. ורק בשבוע שעבר, קראנו ב"הקיבוץ" את הראיון עם ד"ר אילנה צור משובל, המשוכנעת אף היא שעמיר לא רצח את רבין. קשה להאמין, אבל עובדה.

בשנה האחרונה, בעקבות רצח תאיר ראדה, למדתי משהו על תיאוריות קונספירציה: ככל שהן מופרכות יותר – יהיו להן יותר קונים. ראיתי איך אנשים לא מעטים מאמינים שמישהו הפיל תיק על רומן זדורוב "הרוסי" כדי לחפות על "התלמידים" שרצחו את הילדה. כן, יש לא מעט מאמינים לתיאוריה הזו. קשה להאמין, אבל עובדה.

מי שמאמין לתיאוריות הללו – אי אפשר לשכנעו בעובדות או בדברי היגיון. איך אפשר להתמודד עמן? אני מודה, שאין לי כל תשובה.

* "הקיבוץ"