האם רוב הציבור הישראלי תומך בנסיגה מהשטחים?
נבדוק את התשובה לשאלה באמצעות סקר דעת קהל. וזו השאלה שנציג בסקר: "האם תתמוך בנסיגה מהשטחים, שבעקבותיה ישתלט חמאס על השטחים, עשרות קטיושות תשוגרנה מידי יום לעבר ת"א וכל מרכז הארץ, טילי נ"מ ישוגרו לעבר מטוסים שימריאו מנתב"ג, מדינת ישראל תהיה משותקת לחלוטין, וטיל קטיושה יפול על הבית שלך, יהרוס אותו וכל משפחתך תהרג?"
ניתן לנסח את השאלה הזאת טיפה אחרת. למשל – "האם תתמוך בנסיגה מהשטחים, שבעקבותיה ישרור שלום נצחי מוחלט בין ישראל לפלשתינאים ולכל מדינות ערב, הכלכלה הישראלית תשגשג ותפרח, מעמדה הבינלאומי של ישראל ירקיע שחקים, תהיה עליה רבתי לישראל והשרות בצה"ל יבוטל, כי לא יהיה בו צורך?"
אני משער שיהיה הבדל מסויים בתוצאות הסקר, בכל אחד מנוסחי השאלה.
אז מה ניתן להסיק מכך? הציבור הישראלי מצדד בנסיגה מהשטחים? אם רוצים באמת לדעת, יש לנסח שאלה אובייקטיבית. מי שמנסח שאלה מוטה, אינו מעוניין לדעת מה דעת הקהל, אלא לעצב את דעת הקהל באמצעות השאלה, ולהציג על פי תוצאותיה את תמיכת הציבור בעמדתו.
סקר מוטה מסוג זה ביצעו לאחרונה מזכירי התק"צ בנושא סגירת "הדף הירוק", או בלשונם המכובסת "איחוד העיתונים".
הנה, זה היה נוסח השאלה: "כיום מתפרסמים מדי שבוע שני עיתונים: 'הדף הירוק' שבמקור היה עיתון בזיקה לקיבוץ
הארצי, ו'הקיבוץ', שבמקור היה עיתון בזיקה לתק"מ. כיום, לאחר איחוד כל הקיבוצים לתנועה קיבוצית אחת, הכוונה
היא לאחד את שני העיתונים לעיתון חדש. המהלך יהיה למעשה צעד המשלים את תהליך איחוד התנועות גם מעשית וגם סמלית, וייצור עיתון רחב ובעל השפעה. האם אתה תומך או מתנגד לאיחוד שני העיתונים לעיתון אחד?"
מה הפלא ש-72% השיבו שהם תומכים ב"איחוד"?
ניתן להציג את השאלה קצת אחרת. "מזכירי התנועה הקיבוצית והממסד התנועתי, מעוניינים לפגוע בחופש הביטוי, ולכן
הם רוצים לסגור את אחד משני עיתוני התנועה, כך שיהיה לתנועה כלי ביטוי אחד, והם יוכלו לשלוט בו ללא מיצרים. האם
אתה תומך או מתנגד לסגירת 'הדף הירוק', אף שקיומו אינו עולה כסף לתנועה הקיבוצית"?
יש להניח שתוצאות הסקר תהיינה הפוכות. במקרה זה, נוסח השאלה יהיה נאמן יותר למציאות.
איך נהג לומר ד"ר יוסף בורג? "סקר – אין לו רגליים" ו"מדבר סקר תרחק".
ואגב, מוטב שמזכירי התנועה, המחפשים "צעד המשלים את תהליך איחוד התנועות גם מעשית וגם סמלית", יתנו דוגמה אישית, ויתאחדו למזכיר אחד. כדאי שהם גם יאחדו את דובריהם לדובר אחד, את משרדיהם למשרד אחד, את
מכוניותיהם למכונית אחת. שהרי דוגמה אישית היא הביטוי העילאי של מנהיגות. זו ציפיה מוגזמת?
"שווים"