הבלוג של אורי הייטנר

מה גרם למשה קצב, שיזם את עסקת הטיעון ונלחם בבית המשפט העליון נגד ביטולה, לבטל אותה ברגע האחרון? מה גרם לו לפתוח חזית נגד היועה"מ מני מזוז, שרקח את העסקה שעשויה היתה לחלץ אותו ממאסר?

האם כל העסקה היתה תרגיל מתוחכם מלכתחילה, שנועד להוציא את האוויר ממפרשי התביעה, למשוך אותה להמעיט בחומרת כתב האישום, לגרום לה לחשוף את ספקותיה, ואח"כ להפר את העסקה? האם מדובר במשיכת זמן אינסופית שנועדה לשבור את המתלוננות? האם מדובר במשיכת זמן שנועדה לאפשר לקצב להרוויח מיליונים מן המדינה, בגין היותו "לשעבר"? או שמא ביטול העסקה הוא שלב א' בתרגיל שהמשכו – ניסיון לחלץ את קצב מעצם ההעמדה לדין? אולי פרקליטיו הממולחים שכנעו אותו שיש סיכוי שהם יצליחו לחלץ אותו במשפט? ואולי באמת הצליח קצב לשכנע את עצמו שהוא חף מפשע, החל להאמין לדבריו ולכן הוא מבקש משפט? ומי יודע, אולי הוא באמת חף מפשע, והאמת היא שכל הנשים שעבדו לצידו לאורך עשרים שנה חברו יחדיו כדי להעליל עליו עלילה מרושעת?

תהיה הסיבה לביטול העסקה אשר תהיה, עצם ביטולה היא בשורה חשובה לכל רודף חוק וצדק בישראל. ראוי שמשה קצב (שמשום מה מקורביו ופרקליטיו ממשיכים לכנות אותו בכלי התקשורת "הנשיא", כחלק מהטקטיקה של הקמפיין שהם מובילים) יעמוד למשפט, והתלונות נגדו תתבררנה במשפט צדק.

מן הראוי, שפארסת כתב האישום של קצב, תשים קץ לקומבינות האישום לאישי ציבור. עסקת אישום היא דבר שלילי מעיקרו, כיוון שהיא מונעת את בירור האמת ואת עשיית הצדק. אולם לעתים היא מחוייבת המציאות, ולו כדי להקטין את העומס על בתי המשפט ולחסוך מהם משפטים אינסופיים, שסיכויי ההרשעה בהם מוטלים בספק. כאשר מדובר באנשי ציבור, עסקת הטיעון פסולה מכל פסול ויש לשלול אותה לחלוטין.

איש הציבור הוא כאחד האדם, אין הוא ניצב מעל החוק. כאשר קיים חשד נגד איש ציבור, על החשד להיחקר. כאשר הפרקליטות הגיעה למסקנה שיש להגיש נגדו כתב אישום, על כתב האישום להידון בבית המשפט, כמו האשמה נגד כל אזרח. אם איש הציבור מורשע בבית המשפט, עליו  להיענש על פי חוק, כמו כל אזרח.

אולם עסקת הטיעון היא אפשרות הקיימת גם לאזרחים מן השורה, לאו דווקא לאישי ציבור. האין אפליה לרעה של אישי ציבור, בחסימת האפשרות שלהם לחתום על עסקת טיעון?

אדם שבחר בחיי ציבור, בחר בחיים שיש בהם חשיפה שאין לאזרח רגיל. איש הציבור רוצה בחשיפה הזאת, אוהב אותה ונהנה ממנה. איש הציבור נהנה מעוצמה שאין לאזרח מן השורה. אולם לחשיפה הזאת ולעוצמה הזאת יש מחיר. אם איש הציבור סרח, יש להחמיר איתו יותר מאשר עם אזרח מן השורה. על איש הציבור להישפט כמו כל אזרח ולהיענש כמו כל אזרח. בדין, אין להחמיר עמו יתר על המידה ואין להקל עליו.

אולם יש לשלול מאיש הציבור את הדרך לחמוק ממשפט צדק, ולא לאפשר לו להשתמש בשלושה אמצעים המאפשרים לאזרח לחמוק מן המשפט.

אין לאפשר סגירת תיק של איש ציבור מחוסר עניין לציבור. מעצם היותו של אזרח איש ציבור, יש לציבור עניין בחשדות כלפיו.

יש לשלול מאיש ציבור את זכות השתיקה. איש הציבור, מעצם מהות היותו איש ציבור, מחוייב בדין וחשבון לציבור, ובוודאי כאשר הוא מואשם בפלילים. ולכן, יש לשלול ממנו את הזכות לשתוק ובכך לחבל בחקירת האמת. העובדה שיצחק (בוז'י) הרצוג, שנחקר על אותן העבירות שבעטיין עמרי שרון יושב היום בכלא, נחלץ מבית המשפט בזכות השתיקה והיום הוא שר בכיר בממשלת ישראל, אינה מוסיפה כבוד למדינת ישראל, כמדינת חוק, משפט וצדק.

יש לשלול מכל וכל עסקאות טיעון עם אישי ציבור. אמון הציבור בדמוקרטיה ובשלטון החוק נפגע באופן משמעותי כאשר איש ציבור נחלץ ממשפט על מעשיו בזכות היותו קומבינטור מוצלח, או עשיר דיו כדי לשלם לעורכי דין ממולחים, שיחלצו אותו מהמשפט.

ככל שמעמדו של איש הציבור רם יותר, כך חשוב יותר להקפיד על כך. ומי איש ציבור בעל מעמד רם יותר מנשיא המדינה?

ככל שהעבירה חמורה יותר, כך חשוב יותר להקפיד על כך. וכמה עבירות חמורות יותר מעבירות המין בהן קצב חשוד?

אני מניח שמניעיו של קצב בביטול העסקה היו שליליים ומניפולטיביים, אך מתוך שלא לשמה בא לשמה. יש לקוות שביטול כתב האישום יביא לבירור אמיתי ומקצועי של ההאשמות נגד קצב בבית המשפט, ושיעשה בו משפט צדק.

bsh- הפורטל לשוויון זכויות וצדק חברתי.