הבלוג של אורי הייטנר

בספר האורחים של תערוכת הצילומים של רינה בקלעת נמרוד, שיבח ראש הממשלה אולמרט, שביקר בתערוכה במסגרת חופשתו בגולן, את הצילומים שהמחישו לו מדוע הוא קשור כל כך ל"חבל ארץ אהוב" זה, כלומר לגולן.

קראתי את דבריו אודות "חבל הארץ האהוב", ובראשי החלה מתנגנת מנגינת השיר "מה זאת אהבה?" האסוציאציות המיידיות שלי היו "רצח על רקע רומנטי" וקניבל ש"אוהב ילדים". הרי ביום שבו ביקר אולמרט בתערוכה וכתב את ההקדשה, התפרסמו הידיעות, אותן הוא הקפיד לא להכחיש, לפיהן הוא העביר לאסד מסר אודות נכונותו למסור את הגולן לציר הרשע.

מה משמעות האהבה לחבל הארץ הזה? שמא מדובר בהנאה אסתטית גרידא מהנופים המרהיבים של הגולן. אולם יש בעולם נופים עוצרי נשימה לא פחות מנופי ארץ וישראל ואפילו מנופי הגולן. ההנאה מהנופים הקסומים, באשר הם, היא סוג של אהבת הטבע והנוף, אך אין היא אהבת מולדת. אהבת מולדת היא דבר אחר לגמרי. אהבת מולדת היא אהבה שבני העם שזו מולדתו מקדישים את חייהם כדי לבנות את ארצם ולהבנות בה ואם הדבר נדרש, מוכנים למסור עליה את נפשם.

כשהעם היהודי היה בגולה, הוא ערג לארץ ישראל, התגעגע אליה, אך היתה זו אהבה אפלטונית, מרחוק. היהודים התפללו שלוש פעמים ביום "ותחזינה עינינו בשובך לציון", אך לא עשו דבר בנדון, רק חיכו לביאת המשיח.

הציונות חוללה את המהפכה הגדולה ביותר בתולדות העם היהודי, כאשר הגשימה את האהבה האפלטונית הזאת בעליה, בהתיישבות, בריבונות. ההתיישבות והריבונות הם התגשמותה האקטיבית של אהבת הארץ. עם ישראל הגשים את אהבתו ל"חבל ארץ אהוב" זה, הגולן, בהתיישבות ובריבונות. אנו, תושבי הגולן, הגשמנו בפועל, בחיינו, בגופנו, בהקמת בתינו ומשפחותינו, את האהבה הזאת.

ואולמרט? מה פשר אהבת חבל הארץ הזה? האם את אהבתו את חבל הארץ הוא מתכוון להגשים בעקירת ההתיישבות ובביטול הריבונות? האם אהבתו את הגולן תתבטא בגירוש אזרחי ישראל המגשימים בפועל את אהבת עם ישראל לגולן?

נכון, אנו יודעים שמדובר במנהיג חלול. אך יש גבול.

****

תושבת הגולן פנתה אליי, במהלך השבוע, והציעה ליזום הפגנה ברמות, בה נבהיר לאולמרט שהוא אישיות בלתי רצויה בגולן, לאור הכרזתו.

איני חושב שיש להיחפז בהפגנות. השבוע נוצר מצב חדש – ראש ממשלה ישראלי הודיע לסורים על נכונות למסור להם את הגולן. אולם אין עדיין מו"מ וספק האם יהיה ומתי. אין לפעול בנמהרות. יש לנצל את הימים והשבועות הקרובים לניתוח המצב בשיקול דעת, כדי לקבל את ההחלטות הנכונות. בכל תקופת המאבק של שנות ה-90 נהגנו בתבונה ושיקול דעת, במינימום שגיאות, וכך ניצחנו.

המאבק על הגולן הוא מאבק על דעת הקהל, וחשוב שנקפיד, כבעבר, לא להצטייר כקיצוניים, כדי לא להרחיק מאיתנו את תמיכת הציבור שאנו זקוקים לתמיכתו.

ללא קשר לשאלה הכללית האם הגיעה עת הפגנות -  עקרונית, הרעיון של ההפגנה שהוצעה לי שגוי מעיקרו. כאשר אנו אומרים שהגולן ישראלי ועליו להישאר ישראלי, המסר שלנו הוא שהגולן הוא בית לכל אזרחי ישראל. אין כאן "פרסונה נון גרטה" – אישיות בלתי רצויה.

בוודאי שחשוב לנו לארח כאן את מקבלי ההחלטות, את מעצבי המדיניות ואת מעצבי דעת הקהל, את בעלי ההשפעה. כמובן, שחשוב לנו לארח כאן את ראש הממשלה. חרף הידיעה אודות המסר שהעביר לאסד, לא ברור עד כמה מדובר במהלך בשל. לעולם אין לדעת מה תהיה נקודת ההחלטה שבה יעמוד ראש הממשלה מול מאזן של נתונים ואיזה נתונים ישפיעו עליו. אל לנו לוותר על ההזדמנות להשפיע, גם על ראש הממשלה, וגם אם אין זה אדם הראוי, בעינינו, להיות ראש ממשלה (ובעיניי, לפחות, אולמרט הוא אדם שאינו ראוי להיות ראש ממשלה, אך הוא ראש הממשלה שהעם בחר). כאשר ראש הממשלה מבקר בגולן, רואה את הגולן, נפגש עם תושבי הגולן, רואה ושומע את הדברים, והרי דברים שרואים מכאן לא רואים, בהכרח, מקריית הממשלה, יתכן שדווקא בביקור הזה הוא יקבל את הגרם הנוסף שיטה את כף המאזניים בשיקול הדעת שלו, בעת הכרעה.

מבחינה זאת, אין לי ספק שהתערוכה המקסימה של רינה, עם הצילומים הנפלאים שבה ובספר, הם אמצעי הסברה חיוני מאין כמותו וכלי אפקטיבי מאוד להאהבת הגולן על הציבור. וגם על ראש הממשלה.

****

עברנו את פרעה, נעבור גם את אולמרט.

* מידף - עלון קיבוץ אורטל