הבלוג של אורי הייטנר

בראשית שנת 2001, זמן קצר לפני מערכת הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה, שעה שאהוד ברק עשה ניסיון אחרון ונואש להגיע בכל מחיר להסכם עם הפלשתינאים ערב הבחירות, הוא קיבל מכתב מהיועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין שהתרה בו אודות הבעייתיות שבהגעה להסכם בסיטואציה כזו. איני חסיד של האקטיביזם המשפטי ואיני משוכנע שהערה כזאת ראויה דווקא כאמירה משפטית של יועץ משפטי, אך רובינשטיין בדבריו נתן גושפנקא רשמית ומשפטית למה שכל אזרח הגון הבין בשכלו הישר – אין לאהוד ברק מנדט להכרעות היסטוריות. אין לו מנדט לחייב את מדינת ישראל בהסכם היסטורי. פג תוקף המנדט שקיבל מן העם. עליו להרפות, לבקש את אמון העם ורק אם יקבל – להמשיך בדרכו.

ברק ציפצף (גם) על הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. זה לא ממש עזר לו, כיוון שניסיונו הנואש להגיע להסכם כשל. בבחירות הוא נחל מפלה קשה.

האם לאהוד אולמרט יש היום מנדט ציבורי להוביל את המדינה?

אהוד אולמרט הוא ראש הממשלה הנבחר. הוא נבחר כדין בבחירות, זכה באמון הכנסת, הקואליציה שלו מתפקדת, יש לו רוב בכנסת. פורמלית – הוא ראש ממשלה לכל דבר. ככזה, הוא נושא במלוא האחריות כראש הממשלה ויש לו מלוא הסמכויות של ראש הממשלה. האם יש לו גם מנדט מוסרי? האם יש לו מנדט ציבורי?

חזקת החפות, שהיא מנת חלקו של כל אזרח, חלה גם על ראש הממשלה. כל עוד הוא לא הורשע בדין, הוא זכאי. אף על פי כן הודיע אולמרט, שאם יוגש נגדו כתב אישום – יתפטר. גם שרים אחרים בעבר, כמו פנחסי, דרעי, רמון, הירשזון, נדרשו להתפטר מתפקידם בטרם הורשעו. מדוע? הרי הם בחזקת חפים מפשע.

יש מציאות שמעבר לפורמליסטיקה. אדם אינו יכול להנהיג את הציבור, אם אין לציבור אמון בו. בהיעדר אמון ציבורי – אין די במנדט הפורמלי. נשיא, ראש ממשלה, שר, נבחר ציבור, שהוגש נגדו כתב אישום – הוא בחזקת חף מפשע מבחינה משפטית, אך הוא אינו יכול ליהנות מאמון הציבור. מבחינה משפטית, על התביעה להוכיח את אשמתו כדי שיורשע. מן הבחינה הציבורית, הוא חייב להוכיח את חפותו, כדי שיזוכה.

נגד אולמרט טרם הוגש כתב אישום. ספק האם יוגש ועל איזו עבירה. ובכל זאת, במצבו אין לו מנדט מוסרי וציבורי להוביל מדינה. הגודש של החקירות והחשדות נגדו, כמו גם החקירות נגדו בעבר, גם אם החשדות לא בשלו לידי כתב אישום, יוצרים תחושה מצטברת של מאוס כלפי האיש והתנהלותו, וגורמים לחוסר אמון של הציבור בו. זאת, לצד התחושה הקשה כלפיו כתוצאה מהכישלון במלחמת לבנון השניה ובריחתו מאחריות עליה, גם כאשר כל שרשרת הפיקוד שמתחתיו שילמה את המחיר והלכה הביתה. במצב שנוצר, אולמרט הוא התגלמות המושג "ברווז צולע". הוא ראש ממשלה שתוקף המנדט הציבור שלו פג.

****

שר המשפטים דניאל פרידמן מנסה להוביל רפורמה היסטורית במערכת המשפט, שנועדה לחזק את הפרדת הרשויות בישראל, באמצעות דה-פוליטיזציה של בית המשפט ודה-משפטיזציה של המערכת הפוליטית. הרפורמה נתקלת בהתנגדות עזה מצד המערכת המשפטית וחלקים נרחבים בציבור.

על מנת שניתן יהיה לקדם רפורמה כזו, יש צורך באמון מלא של הציבור בכך שידי מחולליה נקיות. שעה שראש הממשלה, שמינה את שר המשפטים ותומך בו, שקוע עד צוואר בחשדות לפלילים, הציבור אינו יכול להפריד בין אותם חשדות לבין הרפורמה. די בחשד שאולמרט מעוניין בהחלשת המערכת המשפטית, בפניה הוא עומד לתת את הדין, כדי שהרפורמה תוכתם בדעת הקהל ואי אפשר יהיה לבצעה. מצד שני, אם יתנער אולמרט מן הרפורמה ומשר המשפטים, אי אפשר יהיה שלא לחשוד בו שהוא מנסה לשאת חן בעיני המערכת המשפטית לפניה הוא עומד לתת את הדין. התוצאה – שיתוק.

מתקפת הקסאמים על שדרות, אשקלון והנגב המערבי נמשכת וקרב הרגע בו לא יהיה מנוס ממבצע צבאי למיגור הטרור מרצועת עזה. האם ראש ממשלה שאיבד את אמון הציבור, מסוגל לקבל החלטה שעלולה לעלות בחיי חיילים? הרי במעמדו, כל החלטה כזו עלולה להתקבל בציבור כספין שנועד להסיט את הכותרות מפרשיות השחיתות בהן הוא שקוע. במצב כזה, ידיו כבולות.

אולמרט מנסה להוביל תהליך מדיני היסטורי – להגיע עם הפלשתינאים להסכם שישים קץ לסכסוך בין העמים. מחיר ההסכם אליו חותר אולמרט כבד מאוד, אולי כבד מנשוא. מדובר בהכרעה חדה וחותכת בנושא שהינו ציר המחלוקת האידאולוגית והפוליטית המשסעת את החברה הישראלית מזה ארבעה עשורים. האם מנהיג במעמדו הציבורי של אולמרט, נעדר תמיכה ציבורית, שאין בו אמון של הציבור, מסוגל להוביל מהלך היסטורי כזה? הרי כל מהלכיו עלולים להיות חשודים כמהלכים שכל תכליתם למצב אותו בדמות של מדינאי ולא של עסקן מושחת. הרי כל פעולה שלו עלולה להצטייר כניסיון "לאתרג" את עצמו בעיני מעצבי דעת הקהל בתקשורת ובאקדמיה.

אולמרט הוא ראש הממשלה של מדינת ישראל, העומדת בפני אחד האיומים החמורים בתולדותיה – האיום הגרעיני מאיראן. האם ראש ממשלה נעדר בסיס אמון ציבורי מסוגל לקבל החלטות היסטוריות מרחיקות לכת, כמו ההחלטות הנדרשות מאולמרט בימים אלה?

אין לאולמרט מנדט ציבורי ומוסרי להוביל מהלכים משמעותיים בתחומים המדיניים, הביטחוניים, הכלכליים, החברתיים והמשפטיים. מי שאין לו מנדט להנהיג, אינו יכול להיות ראש הממשלה. לאולמרט אין מנדט להיות ראש ממשלה. פג תוקף המנדט שקיבל מן העם בבחירות 2006. על אהוד אולמרט להתפטר.

* "ישראל היום"