הבלוג של אורי הייטנר

לבי לבי לנועם שליט, אביו של החייל השבוי גלעד שליט. בצדק הוא טוען שהממשלה הונתה אותו והוליכה אותו שולל. הרי רק לפני שבוע החליט הקבינט ששחרורו של שליט יהיה חלק מהסכם על הרגיעה, והנה ההסכם אינו כולל את גלעד שליט.

ניתן בהחלט להבין את תחושתו הקשה של שליט – התחושה שבנו הופקר.

נועם שליט הודיע שיעתור לבג"ץ נגד הסכם הרגיעה, בשל הפקרת בנו. עם כל הזדהותי עמו, אני סבור שעל בית המשפט לדחות את העתירה על הסף.

הדגש הוא על צמד המילים: "על הסף". דחיה על הסף, היא דחיה - לא כיוון שהעתירה נדונה ולא התקבלה, אלא היא כלל לא נדונה, כיוון שמדובר בנושא שמקומו אינו בבית המשפט. עתירה, צודקת ככל שתהיה, נגד הסדר מדיני ביטחוני, אינה שפיטה, למרות שבית המשפט העליון פועל על פי תורתו של אהרון ברק שקבע ש"הכל שפיט". אבל בדמוקרטיה מתוקנת לא הכל שפיט. בית המשפט אינו יכול להוות תחליף לדיון הציבורי והפוליטי, ואין הוא ערכאה עליונה לדיון הזה.

אם העתירה לא תדחה על הסף, ונאמר שבית המשפט ידון ויחליט בסופו של דבר לדחות אותה בטענה שהחלטת הממשלה "אינה בלתי סבירה" כלשון הג'יבריש המשפטני, יציגו מצדדי אסכולת ברק את ההחלטה כהוכחה לכך שבית המשפט אינו אקטיביסטי במיוחד, עובדה – הוא בחר שלא להתערב. האמת היא, שעצם קיום הדיון – הוא הוא ההתערבות הבוטה, והשאלה האם בית המשפט יחליט לקבל את העתירה או לדחותה - משנית.  

אני שולל את הסכם הרגיעה. לדעתי, בהסכם הופקרו תושבי הנגב המערבי. אני משוכנע, שכמו כל הפסקות האש הקודמות עם הפלשתינאים, גם הפסקת האש הזו תהיה חד צדדית, תופר במהרה בידי הפלשתינאים שיתחילו בטפטוף זוחל ויסלימו את המצב בהדרגה ובינתיים יתארגנו ויבנו את כוחם לקראת הסיבוב הבא (שבו שוב יחתמו על הסכם "רגיעה" רגע לפני פעולה גדולה של צה"ל וחוזר חלילה). אני סבור שההסכם מעניק לגיטימציה לארגון הטרור שבמשך שנים מבצע מידי יום פשעי מלחמה נגד אזרחי ישראל, והופך אותו לבר שיח בעיני העולם, שהחרים אותו עד כה.

לכל תושב שדרות ועוטף עזה, יש סיבה טובה לחוש נפגע. אך אם תושב יחליט לעתור לבג"ץ נגד ההסכם, ראויה עתירתו להדחות על הסף. יש מקום לדיון ציבורי נוקב בעניין ההסכם, אך מקומו של הדיון הוא במערכות הציבוריות – הפוליטיקה, התקשורת, הרחוב. לא בבית המשפט.

איני טוען שבשום מצב אין מקום לדיון בבית המשפט על הסכם מדיני. אם יש בהסכם כזה עבירה על החוק, תפקידו של בית המשפט להתערב ולהבטיח שהחוק יקויים. אך אין מקום לכל דיון בבית המשפט על צדקת ההסכם, האם הוא טוב או רע לישראל, האם הוא פוגע או אינו פוגע בטובת האזרחים. הסוגיות הללו הן פוליטיות ומקומן – במגרש הפוליטי.

האם יפתיע בית המשפט, ולשם שינוי ינקוט באיפוק, ולא יתערב בעניינים לא לו?

* הפורטל לצדק חברתי bsh