אני אוהבת לוחות מחיקים. לוח וגיר, לוח לבן. יש משהו קסום בארעיות של המסר הנכתב על הלוח. בניגוד למה שנכתב על נייר, או מה שנכתב באינטרנט ונשאר, לפחות באופן תיאורטי לנצח, דברים שנכתבים על לוח מחיק חיים עד שהם נמחקים, בדיוק כמונו: אנחנו חיים עד שאנחנו מתים.
הלוח המחיק אומר שהכל בר חלוף, מצד אחד, ומצד שני, הוא מציב שוב ושוב את האופציה של הלוח החלק, את הפוטנציאל לשינוי, להתחיל הכל מהתחלה.
לפני כמה שנים קיבלתי במתנה מהבנק לוח מחיק קטן ומגנטי. "הדבקתי" אותו על המקרר והשתמשתי בו לרשימת קניות.
כל פעם שהיה נגמר מוצר מסוים הייתי רושמת אותו על הלוח.
כל פעם שמישהו מבני הבית היה אומר לי: אני צריך ... תקני לי ... הייתי אומרת להם: תכתבו על הלוח, והם כתבו.
לפעמים רשימת הקניות שלי כללה פריטים כמו פלסטלינה כחולה ואוכל לקופים. לפעמים היו מוסיפים איורים לרשימה. חתולים משופמים, ארנבים שמוטי אוזניים או שרבוטים אחרים שלא תמיד הבנתי אבל בכל מקרה אהבתי מאד.
הלוח המחיק הזה שקיבלתי מהבנק הוא בגודל A5, קטן מדי כדי להכיל את היצירתיות המתפרצת של בני משפחתי, אז ביקשתי מהם בתור מתנת יום הולדת להגדיל אותו (אם אפשר בשקל תשעים). הם רצו מאד לתת לי את מה שביקשתי, אבל אני לא הייתי מספיק מדוייקת בבקשה שלי, ובמקום קיר שהוא לוח מחיק קיבלתי קיר שהוא לוח מגנטי. מסתבר שיש צבע כזה שאפשר לצבוע איתו קירות ולהפוך אותם למגנטיים. זה נשמע מאד נחמד בתיאוריה אבל במבחן המציאות המגנטיות של הצבע לא כל כך חזקה, וצריך מגנטים גדולים כדי שיישארו על הקיר בלי ליפול, וחוץ מזה, אני בכלל רציתי לוח מחיק. אז קיבלתי.

מה שרואים בתמונה זה את הקיר המקורי שהיה צבוע בצהוב. חלקו העליון נצבע בצבע מגנטי שחור. החלק הלבן באמצע הוא הלוח המחיק.
הלוח מורכב מגיליון נייר בגודל A0 (מטר על מטר) שעבר למינציה והודבק על הקיר עם דבק חם.
בתי ציירה את הציור שרואים בצילום, ומדובר בבדיחה פרטית בינה לביני. הציור חיכה לי על הלוח כשהלכתי להכין לעצמי קפה בבוקר, ושעשע אותי מאד. איזה כיף זה לקבל מסר מצחיק על הבוקר. זה כמו מכתב אהבה קטן.
הלוח הזה תלוי על הקיר כבר כמה חודשים ובכל יום הוא נראה אחרת.
אנחנו משתמשים בו כדי לכתוב פתקים אחד לשני (יצאתי להליכה), ובשביל להכין רשימת קניות, וכדי לרשום הודעות (התקשרו ממרפאת שיניים, תור מחר ב- 17:00), ובשביל טבלת ייאוש שניהלתי בשבוע לפני שהבנים שלי באו לביקור מחו"ל, כי תמיד מתגעגעים הכי הרבה דקה לפני הפגישה.
בכל פעם שהלוח נהיה צפוף אנחנו מנקים אותו עם מגבון לח ומתחילים מהתחלה. אושר גדול.
אז למה אני מפרסמת את הלוח הזה דווקא עכשיו? בגלל שהגענו לתקופה המעיקה של החופש הגדול, המלחמה נגמרה (לפחות בינתיים), הקייטנות הסתיימו ואוטוטו גם הגנים יוצאים לחופשה. אני זוכרת את התקופה הזאת כשהייתי אמא לשלושה ילדים קטנים בבית ורציתי לטפס על קירות מרוב ייאוש, אז חשבתי להציע לכל מי שנמצא במצב בו אני הייתי: במקום לטפס על קירות אפשר לצייר עליהם...
במחיר מגוחך של כמה שקלים בודדים תוכלו לארגן לעצמכם לוח מחיק בכל גודל שתרצו. כל מה שצריך זה לגשת לבית דפוס או לחנות צילום או צרכי משרד, ולבקש למינציה על דף לבן בגודל הלוח שתרצו: A4, A3 וכו'. אם תרצו להפוך את הלוח למגנטי תוכלו להדביק אותו על נייר מגנט ואז להניח על המקרר או על דלת הממ"ד. להדבקה על הקיר אפשר להשתמש בדבק חם, דבק דו"צ או בלוטק.
אפשר גם לשמור את יצירות האמנות המחיקות שלכם. אמנם זה מנוגד לאופי המשתנה תדיר של הלוח אבל תמיד תוכלו לצלם אותן, והן יישארו שלכן לנצח.
אגב, אפשר גם להכין "לוח מחיק לעניים" או לוח מחיק to-go: פשוט שמים דף נייר לבן בתוך שמרדף, וכותבים על הניילון. נהדר לטיולים. כל מה שצריך זה רק טוש אחד או שניים ומיד נפתחות אין סוף אפשריות למשחקים כמו איקס עיגול, ארבע בשורה, חי צומח דומם, וכו' וכו'.
אז שיהיה לכולנו חצי שני של אוגוסט נעים, שקט, וקריר ככל האפשר.