כשעברנו לגור בישוב הגלילי בו אנחנו מתגוררים גם היום, חורף 92 לא היה עדיין חורף מיתולוגי אלא נקרא בפשטות החורף של שנה שעברה. בחורף ההוא, ירדו פה כ-20 ס"מ של שלג שהביאו איתם הפסקת חשמל בת כ-24 שעות. 

הוותיקים, דור המייסדים שגרו במקום כעשור לפני שאנחנו הגענו היו מופתעים לגמרי מהלובן הפתאומי. זאת מוטציה, הם אמרו והוסיפו - אל דאגה, זה לא יקרה שוב. אבל אנחנו ידענו שמה שהיה הוא שיהיה והחלטנו להתכונן ליום סגריר.

באותה התקופה עשינו סקר שוק וגילינו שהכי זול לחמם את הבית באמצעות חשמל, אז רכשנו מזגן מיני מרכזי, ואחרי כמה שנים, כשבנינו קומה שנייה, הוספנו עוד מזגן אחד עבור הקומה השנייה. קנינו גם כמה תנורים נושבים קטנים בשביל חימום נקודתי בחדרים של הילדים בעיקר כשמתלבשים בבוקר.

כשבנינו את הקומה השנייה כבר היינו למודי חורפים ולא תכננו שום גיבוי למזגן, אבל בשנת 93, הרוח של חורף 92 עדיין ריחפה מעלינו וביקשנו מהקבלן שיכין לנו נקודת גז במקום מרכזי בבית. שיהיה. ליתר ביטחון. הייתה לנו תוכנית מגירה למקרה שיום אחד הטמפרטורות יצנחו כל כך עד שהמזגן לא יוכל עוד לתפקד. במקרה כזה, אמרנו זה לזו, נקפוץ לכפר הקרוב ונצטייד בתנור גז. 

ובכן, במהלך 22 החורפים האחרונים המזגנים שלנו עבדו בגבורה. עד אתמול.   

בסביבות ארבע אחר הצהריים, כשהמזגן בקומה העליונה הפסיק לחמם, היה עדיין חם בחוץ באופן יחסי. ארבע מעלות. 

בשבע וחצי הטמפרטורה צנחה למעלה אחת ואז התחיל לרדת שלג.

זה היה בדיוק הזמן להפעיל את תוכנית המגירה, אבל במקום, נעלנו מגפיים, לבשנו מעילים ויצאנו למרפסת לרקוד בשלג. נו באמת, פעם בעשרים שנה יורד שלג, אז שנפספס את זה בשביל ללכת לקנות תנור. מה פתאום! הסתדרנו 22 שנים בלי תנור גז, אז עוד לילה אחד לא יקרה כלום ...

אחר כך השמיים התבהרו, והטמפרטורות המשיכו לרדת. 

הכנסנו פנימה את חיות הבית והשארנו בחוץ טרמומטר. החתול יילל כל הלילה. הוא נורא תשומי. הבת שלי טיפלה בו, ומדי פעם יצאה החוצה להציץ במדחום. בשלב כלשהו של הלילה הוא הראה 3- מעלות. זה בערך 6 מעלות מתחת לטמפרטורה הכי נמוכה שמדדנו ב-22 השנים האחרונות. אני מקווה שזה שיא שלא יישבר לפחות במשך 22 השנים הבאות. 

בתוך הבית מדדנו 8 מעלות בקומה העליונה נטולת החימום. אבל הקור לא היה הבעיה הגדולה שלנו אלא דווקא הלחות. אדי המים מהאוויר הפכו לטיפות, והכל נזל. תקרות. קירות. חלונות אלומיניום. מצד אחד זאת תופעה מדהימה. מצד שני, לעזאזל, זה לא כיף להכנס למיטה קרה ולחה ביום קר כל כך! אז הוצאנו עוד שמיכות פוך, והדלקנו את תנורי החימום הקטנים והישנים, והוספנו גם בקבוקים חמים למיטה, וזה היה מזל שהספקנו להרתיח מים לפני הפסקת החשמל!

למזלינו, החשמל חזר מהר ולפני שהתכנסנו מתחת לשמיכות עוד הספקנו לדבר בסקייפ עם הבן הלונדוני חסר המזל, שיצא עם בת הזוג שלו לחופשת סופשבוע בפריז. פריז! מכל המקומות בעולם, דווקא פריז. 

כשהוא תכנן את הנסיעה שלהם לפני כמה חודשים, פנתה אליו מישהי מהקהילה היהודית ושאלה אם הוא יהיה מוכן לערוך הופעה קטנה ואינטמית בזמן שיהיה בעיר האורות. היא אמרה שיש טרנד כזה בקהילה שאנשים עם בתים גדולים פותחים סלון תרבותי ומזמינים אמנים להופיע לפני קהל מוצמצם של כ 50-60 אנשים. הוא הסכים, והיא ארגנה את העניין. כל הכרטיסים (שחולקו בחינם) נמכרו תוך כמה שעות, והוא היה מאד מרוצה שאנשים הביעו עניין לבוא ולראות אמן צעיר ולא מוכר.  

אחרי הפיגוע ביום רביעי הוא התלבט אם לבטל את החופשה, והחליט לנסוע בכל זאת ולו רק כדי שיוכל לעודד את רוחם של האנשים שתכננו לבוא ולשמוע אותו שר. הם נסעו ברכבת, ועדכנו אותנו בווטסאפ במהלך הבוקר. אחר כך שמענו את החדשות, וניסינו לתפוס אותם ללא הצלחה. עברו עלינו כמה שעות מורטות עצבים. לא שחשבנו שהם נמצאים בסופרמרקט ההוא, אבל אתם יודעים איך זה - שומעים על פיגוע במקום מסויים ומיד דואגים לכל מי שמכירים שנמצא ברדיוס של 50 ק"מ מהמקום. אחרי כשעתיים הוא כתב שנגמרה לו הבטריה בטלפון והכל בסדר. הוא לא ידע על הפיגוע בסופרמרקט, אבל סיפר שהיו המון ניידות משטרה בכבישים והרבה מתח באוויר. 

הפעם האחרונה שהבן ובת זוגו היו בארץ הייתה בקיץ, ימי צוק איתן. בת הזוג גרה ליד אשקלון, כך שיצא להם לשבת במקלט.

פריז עכשיו זה כמו שהיה בקיץ בדרום, הוא אמר לי אתמול. החיים כאילו ממשיכים, אבל כולם לחוצים כל הזמן. 

בערב התברר לו שהמארחים שהיו אמורים לארח את ההופעה החליטו לבטל. הם מפחדים מדי. ואז הודיעו לו שההופעה תתקיים בבית אחר, כי ביטול אומר שנותנים לטרור לנצח, ואסור שזה יקרה.

ועכשיו, ברגעים אלה ממש הוא שר ומנגן ואני מקווה שהוא עוזר לשפר את מצב הרוח השפוף של כמה עשרות יהודים צרפתיים.  

הנה שיר מסדרת הקאברים שלהם, שאני מאד אוהבת. בעיני הביצוע שלהם יותר יפה מהביצוע המקורי.

אני חושבת שהשיר הזה מתאים לאירועי סוף השבוע גם פה וגם שם. 

ושיהיו לכולנו ימים שמחים וחמים.