היפיוף הזה התבשל לו בגינה בערך עשור.
הוא נשתל ע"י אורח נחמד וחד פעמי. בא לשתות קפה והביא במתנה בצל של חצב, והוא אפילו שתל אותו!
זה היה באביב, והאורח אמר - זאת מתנה עם פתיל השהיה. בסוף הקיץ הוא יפרח.
זה כנראה חצב עם גנים של צב, כי זאת הפעם הראשונה שהוא מוציא עמוד תפרחת. במשך עשרה חורפים הוא הוציא עלים. זה היה מתסכל, וכבר חיפשתי באינטרנט כל מיני תרופות למצב הזה של החצב שמוציא עלים ללא גבעול פריחה. מסתבר שזה קורה מדי פעם, ואז צריך לחפור אותו מהאדמה באוגוסט, ומיד לשתול בחזרה.
תכננתי לעשות את זה ב-1 באוגוסט, אבל כמה ימים לפני כן ראיתי שהיפיוף הוציא עמוד תפרחת, והיום, היום הוא כבר פורח! איזה יופי!
אז אולי הוא שמע אותי מתכננת לחפור אותו ונבהל, או שאולי זאת קנאת חצבים.
את הבחור הזה שתלנו לפני שבועיים. בדיוק. שבועיים!
קשה לראות את הגובה שלו מהצילום, אבל נכון לעכשיו הוא מגיע לי עד גובה החזה. נניח מטר וארבעים. כמה צמחים מסוגלים להגיע מאפס למטר וארבעים תוך שבועיים? הוא מנוקד בעשרות ניצנים לבנים וקטנים, כמו ביצי עכביש אבל ביותר נחמד. כשהניצנים יתעבו הגבעול יתארך עוד, ואם מאמינים לאמונות תפלות של חזאים אז חצבים גבוהים אומרים חורף גשום.
כן. חורף. אני כותבת את הפוסט הזה בזמן שאני יושבת בחדר ממוזג, אבל כל מה שאני צריכה זה רק להציץ החוצה מהחלון ולדעת שהסתיו נמצא ממש מעבר לפינה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
