במתחם המועצה האיזורית, לא רחוק מהבריכה, מגרש הכדורגל והפארק ממוקם שדה בור שמשמש כמגרש חניה בפסטיבלים, ימי עצמאות ואירועים משמחים כגון אלו.

לפני כחודש המגרש היה מלא במכוניות של הורים נרגשים, שבאו לחגוג עם בוגרי י"ב הטריים.

היום חלק מאותם בוגרים כבר חיילים, ושדה הבור שוב מלא מכוניות.

על כל עמוד, עץ, ושיח רענן בדרך לאותו שדה הוצבו שלטים כתובים בכתב יד בטוש שחור - למרכז גיוס מילואים סע בכיוון החץ.

עשרות, אולי מאות מכוניות הגיעו למגרש. ראיתי אנשים, גברים, צעירים יותר או פחות, ועל פני כולם אותה ארשת רצינית ומעט מפוחדת. חלקם כבר היו לבושים במדים, ועלו על האוטובוסים של אגד תיור שהמתינו להם בצייתנות ליד החניה, כאילו מדובר בטיול מאורגן לאילת. אחרים עדיין בג'ינס וטריקו, החליטו לעלות עם המכונית הפרטית צפונה, למצוא חניה יותר קרובה למלחמה.

מי יודע כמה זמן המכוניות יישארו לעמוד שם בשדה, לא מוגנות מפני טילים ובוזזים, בדיוק כמו התושבים.

אני לא מכירה איש מהמגויסים, אבל הם הולכים איתי עכשיו לכל מקום.

מקווה שישובו הבייתה בשלום.