לכל זוג יש את הבילויים האהובים עליו.

אצלנו מדובר בקניות מזון, פעילות שאנחנו מבצעים אחת לשבוע בימי ראשון אחר הצהריים בשופרסל דיל בכרמיאל.

שנינו (ועוד עשרות קונים אחרים, תמיד פוגשים שם מישהו מוכר) ועגלת הסופר, במסע אל לב השפע. תוך כדי שיטוט בין המדפים אנחנו נהנים קצת מהשקט אחת במחיצתו של השני, ואחר כך בעשרים דקות הנסיעה עד הבית מדברים על כל מיני דברים.

לפעמים, כשאנחנו ממש רוצים להתפרע אנחנו קונים קפה to go בארומה. זו התפרעות כי תמיד יש פקקים בכניסה לחניון של ביג כרמיאל, וקשה למצוא חניה קרוב לארומה. to go כי בארומה אף פעם אין מקום לשבת.

אתמול ארומה היה סגור. וגם הבורגר קינג והקולנוע וקסטרו ואופיס דיפו וכמעט כל החנויות בביג. 

לא נצפתה אפילו מכונית אחת שפנתה לעבר מרכז הקניות שבכל יום רגיל עמוס בקונים.   

בדרך ראינו תזכורות למלחמה: עצי זית שרופים ליד נחל חילזון בכרם שבין יובלים לשורשים. שמענו היטב את הנפילה שגרמה לשריפה הזו. שדה קוצים שרוף בכניסה המערבית לכרמיאל, גם את הנפילה הזו אני זוכרת. השדות הירוקים-צהובים שמקיפים את כביש עכו-צפת -  מה שנקרא שטחים פתוחים -  מנוקדים פה ושם בשחור. 

החלטנו לוותר על סיבוב בעיר. לא רוצים לראות את ההרס.

מהכביש הכל נראה תקין, חוץ מהחושך. רוב הבתים היו ריקים, והחושך הקנה לעיר מראה של עיר רפאים. 

בכניסה לשופרסל יש עמדת הדגמה ובה סל מזון שניתן לרכוש במחיר מוזל עבור תושבי הצפון. 

שאלנו את הקופאית אם אנחנו יכולים לקנות אחד כזה לעצמנו, יחסית לכמות המוצרים שיש בסל מדובר במחיר מציאה. 

היא צחקה, וסיפרה לנו שלא בכל סניפי השופרסל אפשר לקנות את הסל הנ"ל. מסתבר שבהרבה סניפים במרכז ודרומה לא פתחו את האופציה הזו. בכרמיאל כנראה ציפו להרבה תורמים. היה חסר לי הסטיקר - חלם זה כאן.  

בזמן שאנחנו מדברות, הקופאית ואני, משהו נופל במחסן.

היא מיד נדרכת. מה זה היה הנפילות האלו? שמעתם? זה נשמע קרוב!

קשה, קשה להשתחרר מאימת המלחמה.