אין פה אוכל בחינם, לכו.

כמו שרשום בכותרת.. אני חייב לרשום משהו.. אחרת הבלוג יהיה סתם יבש ומשעמם... ולא מעודכן..

אז חשבתי לספר לכם על מסיבת ההפתעה שעשו לשי אתמול בערב...

אז בשעה כלשהי.. שאין לי ממש מושג מה היא.. אני מנחש.. שמונה.. או משהו כזה.. התקשרה אליי אילת..  סיפרה לי על מסיבת ההפתעה.. אני התקלחתי במהירות והלכתי.. בבית של שי היו מלא חברים שלה.. התוכנית הייתה שהיא מגיעה הבייתה.. אמא שלה מסבירה לה שבבית מתחבאים מלא חברים שלה ושהיא צריכה למצואם.. היה מגניב... אני התחבאתי מתחת לאיזה מיטה בקומה השנייה.. אחרי שהיא מצאה את כולם.. יצאנו לגינה שלה.. הכינו לה מין שביל יפה מעלי ורדים עם נרות בצד.. ממש יפה.. והיה כיבוד ועוגה.. ו... אה! וואלה.. שכחתי. לפני שיצאנו לגינה.. לקחנו שמיכה.. והרמנו את שי 16 פעמים עם השמיכה כזה.. נו.. אתם יודעים.. ואזזזזז יצאנו.. הביאו לה מתנות וגם הגיעו עוד שני ילדים אח"כ שהגיעו באוטובוס..(אני לא הכרתי אותם) ואז..אכלנו מהעוגה.. בשלב מסוים אני הלכתי לשחק את משחק האסוציאציות עם נועם אור ולירן.. היה מגניב.. ואיכשהו תמיד הגענו ל-עומר.. ואז.. שיחקנו טופי.. המשחק שבו קבוצה של ילדים מנסים להיקשר (פיזית) אחד לשני כמה שיותר טוב.. זמן שיש ילדים אחרים שהמטרה שלהם זה לשחרר את הילדים הקשורים.. תחילה אני הייתי מהמשחררים.. היה ממש קשה.. ונכנענו בסוף... אח"כ.. אני, אילת, תמיר ולין..(המשחררים הקודמים) עשינו קשר.. ושאר הילדים היו אמורים לשחרר.. אני לא בטוח למה.. אבל בהתחלה כולם משכו רק אותי..(המשחררים) היה די כואב.. ומצחיק.. אח"כ עברו ללין קצת אבל עדיין לא הרפו ממני.. בנוגע לרגליים שלי.. אני לא ידעתי איפב הם היו.. שמעתי שאחת הייתה אצל תמיר.. הוא לא נהנה... ושמעתי מלין שהיא החזיקה את הרגל השנייה שלי.. אילת תפסה את יד שמאל שלי.. ויד ימין תמיד החליפה מקומות.. מכיוון שמשכו אותה הרבה.. המשחררים.. טוב.. אני מניח שנמאס לכם להקשיב לפרטים של המשחק הזוועתי הזה.. יצאתי משם עם כאבים נוראיים רגל ימין וביד ומין.. ואז.. אני בכוונה לא מספר לכם על הקטעים שבהם כולם סתם יושבים בקבוצות קטנות ומדברים בזמן שאחרים.. אהם... אהם.. משתעממים.. שיחקנו איזה משחק שבו כל אחד אומר למי שמימינו מילה.. עדיף מוזרה ולא קשורה.. ואז לפי סדר שואלים את מי שבא לך שאלה.. והוא צריך לענות את המילה שאמרו לו... למשל.. מסתב שלבן הראשון של הדס יקראו קרנפון מצרי.. היה מצחיק.. אז שיחקנו NEVER... וזה הלך לא רע עד שהיה צריך לתת משימות.. אני לא אפרט לטובת הכלל..

אח"כ...כל אחד בקטע שלו... קבוצות שמדברות על דברים שונים... לי שיעמם כמובן... אנשים כבר התחילו ללכת.. כולם היו מוכנים כבר לישון אצל שי.. השעה הייתה כבר שתיים עשרה וחצי.. ואז משומה.. אף אחד לא ישן אצל שי.. וכולם הלכו הבייתה.. הגעתי הבייתה באיזה אחד ועשרים.. נכנסתי למיטה שלי רק באיזה אחד וחצי.. ומתי נרדמתי?... זה כבר סיפור אחר..

היום בבוקר התעוררתי באיזה שמונה ורבע.. כן..כן.. תתפלאו.. משם הלכתי לנוער העובד.. והשאר.. אין לי כוח לספר לכם..

טוב... תמשיכו להגיב... בבקשה..

ועד הפוסט הבא...

                                  בייי

כפי שאתם יודעים.. למרות שאתם בטח לא יודעים.. כבר כמעט שבועיים שאני משמש כפלוג בקייצת בנוער העובד... וכפי שאתם יודעים... למרות שבטח אתם לא יודעים.. "פלוג" זה כמו... כמו פועל תחזוקה כפי שעדי חברי החביב ניסח.. אנחנו מנקים.. מנקים את הקן מבפנים.. מבחוץ.. את השירותים... את החדר בוגרת וגם את חדר הפלוגה שלנו.. וזה לא הכול.. אנחנו גם אחראיים על ארוחת הצהריים של הילדודסים הקטנים... נראה לכם ש-70 הלחמניות מורחות על עצמם שוקולד? אז לכול אלה שעדיין מאמינים ששוקולד הוא יצור טלפתי.. לא.. אנחנו מורחים את השוקולד על כריכייהם של הילדים..

אז היום היה יום פיז'מות.. אבל אני לפחות.. לא הרגשתי פיג'מי במיוחד.. בקיצר.. היה סתם יום.. שלא היה פיז'מי בכל דרך כל שהיא... היה נחמד אבל.. לא קרה היום משהו משעשע במיוחד.. או מעניין.. בערך באחת עשרה וחצי ביקשו ממני ללכת הביתה ולהביא את "הקסם של אלה" בדי-וי-די בשביל שהחניכים יראו.. הם ראו.. ואני חזרתי הביתה.. בבית בעיקר עבדתי על הבלוג שאתם בתוכו ברגע זה.. והייתה לי את עזרתו של עדי.. שהביא לי עזרה דרך המסנג'ר..

היה מתוכנן להיום ערב תרבות בנוער העובד.. וזה לא שהוא לא היה.. הוא פשוט היה בצהריים.. מכיוון שהבית שלי נורא קרוב לקן הנוער העובד.. יכולתי לראות מתי החניכים חוזרים הביתה.. ואז הלכתי לקן.. שם.. התחלנו את ה"ערב" תרבות.. הייתה הצגה של ג'ני, תמיר והדר וגם עמית ואילת היו.. היה מצחיק.. הם עשו חיקויים של הקומונרים (דניאל וערן..) ושל הסגן (ליאור) וגם הציגו סוגים שונים של חניכים..(החניך הסטרילי.. ו.. זה כל מה שאני זוכר.. אבל היה עוד..) ואז.. הצגנו את הסרט של המאה.. טיטניק (לכול אלה שלא יודעים על מה אני מדבר אז הנה: אני בחוג תאטרון.. וצילמנו שם שלושה סרטים בשביל להציג כקטעי מעבר בזמן ההצגות סוף שנה של כל שכבה מהחוג.. צילמנו את טיטניק.. משפחת פיין.. ומשפחת אדאמס... את טיטניר סיימו לערוך וגם לשים.. ברחה לי המילה.. התרגום שמופיע בתחתית המסך.. ומשפחת פיין.. סיימו לערוך אבל לא לשים תרגום.. ומשפחת פיין בכלל לא ערכו..) אז איפה הייתי? אה כן... טיטניק.. אז ראינו את הסרט.. ואח"כ ראינו גם משפחת פיין.. היה מאוד מביך.. לאחר מכן ערכנו ישיבה לגבי מחר.. ואז התפזרנו לבתים.. אני חזרתי הבייתה.. עשיתי משהו.. ואז עשיתי עוד משהו.. ואז התחלתי לרשום את הפוסט הזה..

מעניין? או ששעממתי אותכם למוות?

אני מהמר על זה ששיעממתי אותכם... בטח לחצי מהקוראים נמאס בחצי.. והלכו לאכול תירס..

טוב.. מקווה שמי שקרא עד הסוף לא השתעמם יותר מדי...

עד לפוסט הבא-

                             ביי