הוֹ פּילוֹ - פילוסופיה בלי סופיה

בתקופה האחרונה ישבתי לי וספגתי את מלוא הקיום והמהות השמיימיים שמסביבי.

טוב, ישבתי מול המחשב וכל הזמן עשיתי "רענן" על פייסבוק וישראבלוג, אבל לא אשמתי שהיקום פועל בדרכים דביליות BP

דרך אגב, טיפ לעצלנים: ללחוץ F5 זה הרבה יותר קל ומהיר מלהקליק על "רענן". זה גם קול כי ככה כולם בטוחים שאתה מבין במחשבים.

בכל מקרה, תהה הסיבה אשר תהה, אני קולט איזשהו קטע שמתרחש מסביבי. אנשים מתחילים קצת לחזור למה שהם היו פעם. בין אם זה שהם חוזרים לכתוב בבלוג או עוברים איזשהו סוויץ' לא הכי ברור באישיות, או סתם דברים שאני מרגיש מבפנים... (בלי שום קשר לתוספתן)

היום יצאתי לטיול בחוץ כשטיפטף מעט. הרבה זמן לא עשיתי משהו שכזה... גם ניסיתי לצייר היום לראשונה בחיי ונראה לי שאני לא נוראי בכלל. אחת מהתכונות האלה של אנשי אשכולות אני משער. עם קצת זמן ותירגול, נראה לי שאני אוכל להתחיל לצייר לעצמי קומיקס כמו כלום. והוא יהיה מצחיק. הו כן.... הוא יהיה מצחיק D=[

*מיח מיח מיח מיח מיח...!*

מעיון בסטטיסטיקות שלי אני רואה שמישהו חופר לי בהיסטוריה של הבלוג. אחרי שהפאראנויות של "OYG זה הצבא \ השב"כ \ סטוקרית חדשה \ רוח הרפאים של האינטרנט...! 0'= " עברו לי, הבנתי שאני מרגיש קצת מחולל. כן, ברור, את הבלוג הזה אני כותב כי לא אכפת לי שאנשים יקראו עלי הכל כל עוד זה דברים שזכות הפרטיות עליהם שמורה רק לי, אבל זה מרגיש לי קצת לא בסדר פתאום. שכל אחד יכול לבוא סתם ככה ולחטט לי בהיסטוריה האישית שלי עם כל הדברים הקטנים היפים ובכואבים בה, ואפילו לא ליידע אותי על זה. כבר גיליתי השבוע על מישהי ש-"מעריצה אותי" (ציטוט ישיר שלי) כי פעם היא קראה לי קבוע בבלוג, ואפילו אין לי מושג מי היא \= והיא אפילו לא הצטרפה למועדון המעריצים שלי, הכלבה P= והיא לא כלבה, היא קופה. הא! P(=

כנראה שאני פשוט מצפה שאם אנשים ירצו להכיר אותי, הם יעשו את זה דרכי ישירות ולא בעקיפין. הם ידברו איתי ויגיבו לי ובאופן כללי יתנו לי איזושהי עדות לכך שהחיים שלי מעניינים אותם. בגלל זה אני תמיד מגיב בבלוגים שאני קורא... מצד שני, אני גם מצפה שבנות שנראות ממש טוב תרצנה להכיר אותי. יכול להיות שאני קופץ מעל הפופיק \(=

אז עברתי קצת על הפוסטים הישנים שלי שהצחיקו ואתי מאוד. אני אוהב כשאני מהעבר מצחיק את אני מההווה ^^ כמעט כמו שאני אוהב שהאני מהעתיד בא אלי לפעמים בלילה כדי לדגדג אותי.

בפוסט הפרידה ממריה ראיתי שקיבלתי הרבה מאוד תגובות, כמה מהן היו מבנות (?) עלומות שם ש-"רטטו" לשמוע שאני שוב פנוי. איפה לעזאזל  אתן מתחבאות יא פוסטמות?!? 0'= לא הבנתן שאני בקטע של חברה עדיין??? ארג'! ארג'...!!! תמותו P'=

אה כן, מריה.

לפני חודש בערך יצא לי לשבת עם כמה חבר'ה ומריה הייתה ביניהם. שלחתי לה אחרי זה הודעה בפייסבוק, כנראה על משהו סתמי ואידיוטי כמו שאני מכיר את עצמי, ודבר הוביל לזה שהיא רוצה להיפגש ולדבר. לסגור מעגל.

אני לגמרי בעד. אל תדאגו, זה בסדר, היא לא רוצה לחזור להיות ביחד... אהא D; (את הולכת להתעצבן עלי בכל פעם שאני אכתוב עלייך במעורפל או שזה בסדר כשאני לא יורד עלייך? (= )

ישבתי קצת למיין את סדר התמונות במחשב שלי בימים האחרונים, למחוק את החברים בפייסבוק שאני אפילו לא מכיר ולעשות קצת ניקוי אבק בבלוגים הקבועים שלי. רובכם מעלים אבק, דרך אגב (אהמ-נהמ-קנט-רמז-בוא-נתקלח-ביחד-בדם-עוללים!) 

ראיתי הרבה תמונות שהזכירו לי הרבה דברים. היסטוריה שנעלמה ונותרה מאחורי... שתי האקסיות, ימי התיכון העליזים, פארק, שנה ראשונה באוניברסיטה, אני עם ראסטות מתלבש כמו ילד, אני בלי ראסטות מתלבש כמו ילד, אני באופן כללי נראה רע ומתלבש כמו ילד, משפחה קצת... חיים שלמים אגורים כביטים.

איפה אני הולך לאגור את כל הדברים האלה? התמונות והמילים ומה שלא יהיה, כשאני אתקרב לסופי...? (סופי כמובן תהיה אישתי, אין לי שום כוונה להתקרב לבחור האנורקטי הזה עם המגל [פאו!]. ... כל עוד הוא לא מחזיק סוכריות וממתקים מפתים בידיים השילדיות המסוקסות האלה שלו Q= לעזאזל איתך מוות ועם העובדה שאתה יודע על חולשתי היחידה, סוכרת! 0'= )

מעניין אם ביום מן הימים הילדים או הנכדים שלי פשוט יעשו פירמוט על ההארד דיסק בו אני אשמר את החיים שלי. בדיוק כמו שמפנים את עליית הגג של סבתא אחרי שהיא מתה... רק הרבה יותר מהיר וקל, ועם סיכויים גבוהים יותר למצוא תמונות עירום של סבתא כשהיא הייתה צעירה. אממ, כלומר, שלי I= אהה... קקי.

נאאא... הם לא יפרמטו \(B פשוט יזרקו את ההארד דיסק לזבל. הוא יהיה ענתיקה עד אז. אני מהעתיד אמר לי.

יותם ואני רוצים לעשות ערב חילוף תמונות. אני חושב שזה יהיה מאוד כיף.

מממ, כן, ויותם אני חייב לך פוסט תמונות. מחר או משהו (=

כחלק מהרעיון שהיום הייתה הבחינה האחרונה שלי בתקופת מועדי א' ויהיה לי קצת חופש מחשבה בזמן הקרוב, קבעתי עם ליליה שמחר היא, אני ובקבוק טקילה הולכים לעשות כיף ואחד מאיתנו לא ישרוד את הלילה. כמו כן מחר יש לי מעבדה. לצערי הרב, הסדר של שני הדברים האלה הוא אנטי-כרונולוגי. ברביעי אני אחזור לרעננה אחרי שהייתי פה 21... ביום ראשון מתחיל הסמסטר.

אז למה אני מרגיש כל כך חופשי?

משהו... נראה לי שאחד מהמעגלים האלה של החיים סיים סיבוב והוא מתחיל מהתחלה. ואני די אוהב את הרעיון (=

הא... לא תכננתי פוסט ארוך. בעיקרון כיוונתי רק לפיסקה הראשונה ולפיסקה הזאת =P

טוב נו, ככה אני ^^

תנו לחיים להמשיך לעשות את ההולה הופ הזה שלהם (כי אחרי הכל, הם סוווו תקועים באייטיז כאילו)

אוהב,

                  פילו

AbstruseGoose.com, תופס את הנקודה באשכיה הנקודתיים (רגע... מה?):