הוֹ פּילוֹ - פילוסופיה בלי סופיה

זה התחיל כשראיתי פרת מש...

לא רגע, יודעים מה? זה ממש לא התחיל בחלק הזה.

זה התחיל אתמול, כשמישהי בשם הילה התקשרה אלי ואמרה לי שיש לי מבד"ק ביום ראשון. מבד"ק זה מה שקורה כשיש מבדק קצונה ושומרים רק את המילה הראשונה לזה מתוך עצלנות ומתרצים את העצלנות כראשי תיבות צבאיים.

אז הילה, שאין לי שום דבר רע להגיד עליה חס ושלום כי היא רק עושה את העבודה המג'וייפת שלה, התקשרה אלי ממש כשכבר הייתי על האוטובוס בדרך הביתה ואמרה לי שהיא לא מצליחה להשיג את המפקד שלי ושאני צריך להשיג טופס חוות דעת ולתת אותו למפקדים שלי כדי שימלאו אותו ויחתמו. אה כן, ואם אני לא אגיע עם הטופס החתום ביום ראשון בשעה מוגזמת לחלוטין בבוקר, אני פחות או יותר יכול לשכוח מיציאה לקורס הקצינים הקרוב. אז הכי טוב ליידע אותי בפעם הראשונה שאני הולך לשם בסוף היום האחרון לפני שאני צריך להיות שם. הכי טוב.

מיותר לציין ששני המפקדים שלי בכלל לא היו בבסיס באותו יום.

עזבו, בואו נעשה את הסיפור הזה קצר יותר. יצא שהיום בבוקר שישי הייתי צריך לקום, לשים על עצמי מדים ולקחת אוטובוסים עד לתל השומר כדי לקחת את הטפסים החתומים שהשאירו לי. וככה מצאתי את עצמי בכלל מחוץ לבית היום כשעוד היה בוקר.

זה התחיל בפעם השנייה כשהייתי בדרך לתחנת האוטובוס ליד הבית שלי וראיתי שעל העטיפה של העיתון עומדת פרת משה רבנו מזן "בייבי". זן בייבי, למי שלא יודע, הוא זן פוטנציאלי של כל בעל חי שהדבר הראשון שאתה חושב כשאתה מסתכל עליו הוא "יווווו איזה בייבי!!!!" ^^ ... אמ, אהמ, כלומר זאת הייתה פרת משה רבנו ממש קטנה וחמודה \(= ואז היא עפה לה.

אני לא יודע אם מישהו מכם ראה אי פעם חיפושית כשהיא מתחילה לעוף, אבל זה בערך הדבר הכי חמוד בעולם. בגלל שלחיפושיות יש שיריון מטורף על הכנפיים שלהן, הן צריכות קודם להרים את השיריון ורק פאוזה קצרה אחר כך הן מתחילות לנפנף בכנפיים. צורת ההמראה הזאת גורמת אצלי בדרך כלל לתוצאה של "אי? D= איייהיהיהיהי!!!" ... כי זה חמוד P= ... שקט.

יחד עם זה חיפושיות הן חרקים כבדים (או בז'רגון העממי: שמנים) ככה שהן עפות בצורה מאוד איטית ועצלה למראה.

קיצר, משעשע משהו.

זה המשיך כשהסבירו לי שאין היום אוטובוסים בתחנה שלי כי העדלאידע נדחתה משבוע שעבר והיום רוב רחוב אחוזה סגור, ככה שהייתי צריך ללכת לתחנה אחרת בתחילת אחוזה. באמצע הדרך ראיתי שעל החולצה שלי עומדת חיפושית ארוכה כזאת ואדומה ויפה. חשבתי על להפיל אותה ממני כמו שבדרך כלל עושים כשמגלים שחרק כלשהו החליט לעצור לנוח עליך, אבל נזכרתי בפרת המשה מקודם והחלטתי להרשות לחיפושית החדשה לתפוס עלי טרמפ. כשהגעתי לתחנה החדשה היא כבר לא הייתה עלי.

זה המשיך להמשיך כשחיכיתי לאוטובוס השני שלי בצומת רעננה. על הרצפה לידי ראיתי משהו עגול ושחור שזז. מישהו רוצה לנחש אם זאת הייתה חיפושית או לא? מישהו...? כן, מישהו אחר חוץ מבעל הבלוג? לא? בסדר, אז אתה שם שמקפצץ במקום בהתלהבות. מה נראה לך? (שזאת הייתה חיפושית איייהיהיהיהיהיהי!!!!!!!!! P(= )

...

אהמ, כן. זאת הייתה חיפושית (= אחת שחורה, עגולה וסופר שמנה שזזה מצד לצד.

המשכתי להסתכל עליה והיא הרימה את השיריון כדי לעוף, התחילה לנופף בכנפיים, והתרסקה איך שהיא המריאה בחזרה לרצפה. ואז היא התחילה לרקוד את ריקוד ה-"אני חיפושית שמנה שנפלה על הגב הצילו!" וזה רק תרם לכמה שהיא הצטיירה כחיפושית שמנה ^^ אחרי כמה שניות של מאבק אינטנסיבי בכוח הכבידה היא הצליחה להתהפך ושוב: שיריון, כנפיים, על הגב. כל ההתנהלות הזאת הייתה מאוד פתטית אם היא לא הייתה כזאת צ'אבילישס ומשעשעת.

אחרי עוד ניסיון תעופה כושל אחרון החיפושית הבינה שהיא כבר לא חיפושית צעירה כמו שהיא הייתה לפני שלושה ימים. אז היא עמדה במקום בלי לזוז, כולה מפוקסת, הרימה את השיריון, חיכתה לרגע הנכון, חיכתה, התרכזה, עוד קצת, ואז...!

ואז היא עפה לה (=

שמנדוזה.

זה הסתיים באוטובוס השני בדרך הביתה.כשהסתכלתי על השרוול שלי ועמדה לה שם חיפושית מוארכת אדומה כולה. איך שראיתי אותה היא הרימה את השיריון שלה ועפה.

לא יודע אם זאת עונה מיוחדת של חיפושיות או משהו, אבל היום הזה גרם לי לחייך די הרבה.

ולא, באמת שאין לפוסט הזה פואנטה אחרת (=

אבל הנה עוד כמה דברים שיכולים להיות נחמדים:

רק בשביל להזכיר לכולם משהו שהם בטח מעדיפים לשכוח או אולי אפילו לא יודעים: מקקים יכולים לעוף. יש לי הרגשה שהם מנסים להסתיר את זה מאיתנו כמה דורות עד שנשכח בכלל, ואז הם יתקפו אותנו בהפתעה.

... מקקים ארורים!

באוטובוס הראשון שלקחתי היום היו שני מסכים תלויים מהתקרה ובהם היה רשום מה התחנה הבאה, והופיע ציור של האוטובוס שהראה כמה דרך נעברה כבר בין שתי התחנות. כנראה שזה אבטיפוס שכזה, אבל ממש התלהבתי.

באוטובוס האחרון, ממש לפני שנכנסנו לשכונה שלי, ראיתי בלון ורוד על הכביש שזז בצורה מאוד חמודה. הוא התגלגל על הכביש וקיפצץ ועשה גלגלונים ונראה בערך כמו הבלון הכי מאושר בעולם. לא יכולתי שלא לדמיין עליו חיוך אנימה שכזה, וחיוך אנימה דומה התפשט לי על הפרצוף כי אני כזה מושפע.

ולסיום: מישהו מוכן להסביר לי למה אני מריח פופקורן בכל מקום?!?!?

דמאט!

זה הכל. כמו שאתם אולי מבינים, המוזה עדיין לא שורה עלי לחלוטין.

אבל מילת היום היא ללא ספק "חמוד" (=

אוהב,

פילו