(*אזהרה מקדימה וסוג של ספויילר*
כנראה שהתחלתי את הפוסט הזה בהרבה יותר במצברוח מפגר וכיפי ממה שחשבתי. כל מי שלא רוצה להיגרר לתוך מונולוג מעמיק על הזמן שלוקח לי לחרבן כנראה יעדיף לדלג אל מעבר לקו ההפרדה הקרוב \(= שם, מעבר לקו ההפרדה הקסום, יש פוסט כזה רציני כמו שאנשים מבוגרים אוהבים!
ווווווווו... ל-ק-פוץ! D= )
יאאא D=
מה זה מה זה מה זה???
אוי שיט, אם חושי הקקי שלי אינם מטעים אותי, זה קקי I=
אהה... כבר חוזר \(=
*כעבור 2 דקות ו-34 שניות*
א-המ... כן, סליחה על זה (=
אני יודע מה אתם בטח חושבים עכשיו.
...
לא אני לא. סליחה, זה היה שקר. הסתברותית, אני משער שמה שאתם חושבים עכשיו כנראה קשור לסקס או לאוכל או לשינה (או לשילוב הקדוש בין שלושתם - סקס עם סנדוויץ' מתוך שינה [מי כתב את זה עכשיו? זה הייתי אני...? 0= מה זה מצב הרוח השטותי שנחת עלי?? ווהו, חזרתי לעצמי, דדי...!!! D; ] ), אבל אני לא באמת יודע בוודאות.
אז אני אגיד לכם מה אני *כן* יודע בוודאות...! BD שהלכתי לשירותים לעשות קקה וחזרתי אחרי 2 דקות ו-34 שניות...!
מה זה אומר?
טוב, קודם כל, שבאמת שמתי סטופר. למה? תקראו לי בחור ספונטני. או שתקראו לי "בחור שאוהב למדוד זמנים". זה נכון. אני גם אוהב להריח דברים. ולגעת. ולהסתכל ולהקשיב. לטעום קצת פחות, לא יודע למה. הלשון שלי עברה הרבה תלאות... ולתלאות יש טעם נוראי. טעם יהודי שכזה.
דבר שני, יכול להיות שלא באמת עשיתי קקה. אולי שיקרתי לכם. אולי כל הבלוג הזה נבנה בשביל הרגע האמנותי המלהיב הזה, בו אני מבסס במשך שנים (כן... שנים. בדקתי.) את הקיום שלי כבן אנוש נורמטיבי (que?) רק כדי להפיל באיזשהו שלב את העובדה הבדוייה שאני יכול לעשות קקה ולסיים אחרי 2 דקות ו-34 שניות, ובכך ליצור כאוס טוטאלי בעולם, או לפחות לגרום להיווצרותו של פרק אחד מאוד מעניין של MythBusters.
כנראה שלעולם לא תדעו. חוץ ממי שמכיר אותי. ולאלו יש לי רק דבר אחד להגיד...! B0 ... אהה, סורי \(=
דבר שלישי, זה אומר שזמני הקקה שלי הם ממש מהירים! D= כלומר... זה לא משהו מבוסס. לא עשיתי סקר מתוקן דמוגרפית על "כמה ריבועי סודוקו אתה מספיק לסיים בישיבה אחת בשירותים?". אבל דבר אחד שאני כן יודע, כשאני נכנס לעשות קקי ויוצא אחרי 2 דקות ו-34 שניות, אנשים אומרים לי "וואו זה היה מהיר!". אז לפי מה שהבנתי, זה זמן ממש קצר לקקי.
וזה עוד כלום! אתם צריכים לראות אותי כשיש לי קקי-קסם...! D=
...
...
אוקי, חשבתי על זה שוב. אני לא חושב שאתם צריכים לראות אותי כשיש לי קקי-קסם \= (ולמי שלא יודע מה זה קקי-קסם, אני אתן לכם לשקוע בדימיון מרהיב על זיקוקים ונצנצים ופיות וצלקות בצורות ברקים שיוצאים לי מהתחת. זה הרבה יותר מגניב מההגדרה האמיתית של קקי-קסם.)
קיצר, כן... אני חרבן זריז (B
וזה כולל בתוכו את כל השלבים מהתחלה ועד סוף. כן כן! הכל...! מהורדת האסלה והמכנסיים, דרך האקט עצמו (*פאו צ'יקי פאו פאו*), כולל הניקיון שאחרי, שהוא דווקא מאוד יסודי ביחס לזמן, ועד השטיפה של הידיים בס... BD
אממ. שטפתי ידיים I= כן?
... *מריח*
... *טועם*
... אהה 0=
*כעבור 53 שניות*
ווהו סטופר זה כיף...!! P(=
אמממ
סטופ מסטיק
תזכירו לי שוב למה התחלתי לכתוב פוסט על הזמן שלוקח לי לעשות קק... *קורא את הכותרת של הפוסט* אה 0=
...
אוי. זה... קצת, מביך \(=
...
אני חושב שיש פה מקום לקו הפרדה (ותרפיה חשמלית לאונות שלי, אבל ישראבלוג לא השתכלל עד כדי כך)
אז וואו, תראו תראו, חידושים בישראבלוג! *מדחיק את שאר הפוסט עד לנקודה הזאת*
למי שלא מעודכן, שינו פה היום את כל המנגנון של הקבועים.
עד היום, כל אחד היה יכול להוסיף בלוגים לרשימת "הקבועים שלי" הפרטית שלו. אף אחד לא היה יכול לראות מי הקבועים שלך חוץ ממך. יחד עם "הקבועים שלי" הייתה גם אופציה להוסיף בלוגים לרשימת "בלוגים שאני מנוי אליהם". ההבדל בין שתי הרשימות הוא פשוט: רשימת "הקבועים שלי" איפשרה לראות רשימה כרונולוגית של פוסטים חדשים בבלוגים שברשימה, בעוד שרשימת "בלוגים שאני מנוי אליהם" שלחה אימייל אוטומטי בכל פעם שאחד מהבלוגים ברשימה פירסם פוסט. בנוסף לזה, אם אתה מנוי לבלוג מסויים, בעל הבלוג יכול היה לראות את האימייל של המנוי וככה בעצם לדעת מי קורא בבלוג שלו.
מהשינוי של היום, חוץ מקצת אסטטיקה של איפה נמצאת הרשימה ואיך היא נראית, ההבדל העיקרי הוא שאין כזה דבר אנונימיות. איחדו בין שתי הרשימות. אם הוספת מישהו לקבועים שלך, הוא יכול לראות אצלו בבלוג שאתה קורא אצלו בקביעות.
זה השלב להגיד שעד היום, כחלק משיטוטי הבלוגים שלי, הרשימה היחידה שבה השתמשתי הייתה "הקבועים שלי".
למה?
טוב, א) כי אני שונא לקבל אימיילים. אלא אם כן זה עניין של חיים ומוות, שמירה על קשר עם חברים בחו"ל או גלולות טבעיות להגדלת הפין, אני פשוט לא רוצה לקבל אימיילים.
אם אני במצב רוח לקריאת בלוגים, אני נכנס לישראבלוג מרצוני החופשי וקורא את הבלוגים הקבועים שלי שפרסמו פוסטים שנראים לי מעניינים. ואם זה לא הצליח לספק את יצר הקריאה הספונטני שלי, אז שלום שלום בלוגרים אקראיים, מקווה לפגוש מישהו מעניין חדש. וכוסאמאמק, על כל 50 בלוגים אקראיים שאני נכנס אליהם, אני יכול לקרוא רק אחד מבלי להרגיש פדופיל. כולם היום בישרא הם ילדות בנות 15. זה מחריד. ואיפה כל הכותבים שאהבתי? שקראתי אצלם במשך שנים? האנשים השנונים, המוזרים והמצחיקים האלה...? למה הם כבר לא כותבים? למה רק אני מחזיק מעמד, וגם זה בקושי? מי הרשה להם ללכת ככה ולהמשיך בחיים שלהם בלי לעדכן אותי בכל פרט קטן באמצעות אניקדוטות הומוריסטיות...?!? עם מי נשאר לי לחלוק דיונים מעמיקים והזויים על הזמן שלוקח לי לחרבן??? 0'=
... אהמ, סליחה. אני נותן פה לפוסט אחר שיושב לי על הלב להתפרץ קצת החוצה.
בחזרה להסבר.
ב) סיבה נוספת לשימוש ברשימת הקבועים שלי הייתה שאני אוהב את האנונימיות. למרות שבדרך כלל אני מגיב לכל בלוג שאני קורא בו (בתקופה בה אני התחלתי עם הבלוג זה היה חלק מקוד הנימוס, ומה לעשות, אני פאקינג ג'נטלמן וירטואלי בנשמה יו!), כנראה שלא הייתי רוצה שכל בעל/ת בלוג יוכל לראות ש-"היי, הבחור עם הבלוג המוזר ההוא קורא לי את הבלוג בקביעות. א-מא!".
נוח לי לקרוא בקביעות בלוגים אחרים צבלי שאף אחד יידע שאני קורא שם, אלא אם כן אני ארצה שידעו. זה נשמע סטוקרי אבל זה לא. ואין לי כוח להמציא הסבר ללמה זה לא סטוקרי. אמרתי ככה וזהו. חוצמזה, אני סטוקר חביב אז מותר לי.
הא... כשחושבים על זה, אפשר להישאר סטוקר די בקלות. כל מה שצריך הוא להוסיף את הבלוגים הרצויים למועדפים בדפדפן, בלי שום קשר לרשימת הקבועים של ישראבלוג, ולעיין בהם אחת לכמה זמן. אבל זה ידרוש השקעה. והעצלנות שבי גוברת בהרבה על הסטוקריות, אז נו טוב ^^
בכל מקרה... לא יודע. זה מוזר לי פתאום.
אז עכשיו כל הקבועים שלי יודעים שאני קורא אצלם. למרות שבערך 90% מהם הם חברים שלי מהחיים האמיתיים שלא יעדכנו יותר לעולם ועוד 8% הפכו את הבלוגים שלהם לפרטיים או איזושהי שטות שכזאת. אגב, אתם עם הבלוגים הפרטיים, אני שונא אתכם ואתם לא נחמדים יותר! P'= למה אני צריך להפסיק לקרוא בבלוג רק כי האקס סיפר על הבלוג שלכן לחברה החדשה שלו דמאט?!
... דמאט BP
ועכשיו גם לי יש את האופציה לראות את כל האנשים שקוראים אצלי בבלוג ושלא ידעתי עליהם. או איך שאני רואה את זה: דרך חדשה להתאכזב מכמה מעט אנשים באמת קוראים כאן ^^
לסיכום: כשנכנסתי היום לישרא וגילית את השינוי הזה שעשו ("אעעע אמא איפה הרשימה של הקבועים שלי?!?!? 0'= " ), משהו צרב לי קצת בלב.
זה אולי נשמע מטופש, אבל השינוי הזה של ישראבלוג גורם מבחינתי עכשיו להבדל של שמיים וארץ. ואולי לא עשיתי תואר משולב בגיאולוגיה-אסטרונומיה, אבל אני די בטוח ששני אלה שונים לחלוטין אחד מהשני.
למרות שהיי... מי יודע. באותה מידה, זה יכול להיות מגניב. פתאום לגלות ש-"היי, לא ידעתי שהיא קוראת אצלי באופן קבוע! למה היא לא מגיבה, הזונה?!" יכול להוביל לקשרים חדשים שלא היו מתאפשרים בלי חוסר האנונימיות הזאת.
מצד שני - מאוד יכול לקרות קטע לא נעים שכזה שבו מישהו שאתה מעריך את הכתיבה שלו רואה שאה קורא אצלו בקביעות, ולמרות התקווה להדדיות, הזמן עובר ועובר והוא לא מוסיף אותך לקבועים שלו. יאפ. אני רואה הרבה רציחות חדשים שיתחילו בדיוק ככה BI
ו... אווו. אאוץ'. איזו מכה נוראית לאגו זה יהיה לגלות שמישהו שקרא אצלך בקביעות פתאום הסיר אותך מהרשימה 0=
יווו יווו יווו בינתיים יש העדפה לדברים הרעים יוווו מה אני אעשששהההה טוב אני פשוט אמשיך עם הפווווססססטטטט....!!!
אז פתחתי בבלוג את הרשימה של הבלוגים שאני מתעדכן בהם בקביעות. תכירו. יש שם אנשים נחמדים.
יש לי מלא סוגים שונים של בלוגים שאני קורא. חלקם מצחיקים אותי, אחרים כתובים באופן עמוק ומרגש, יש כאלה שמספרים סיפורי חיים מעניינים, יש כאלה של חברים שלי מהחיים האמיתיים, ו... טוב, אני אודה בזה, יש כאלה של בנות שנראות לי שאני אשמח להכיר פנים אל פנים. בקטע של "שלום, את כותבת ממש מגניב. את חושבת שיהיו לנו ילדים יפים? עם בלוגים מעוצבים לתפארת...? למרות הגנטיקה המחרידה של הבלוג של אבא שלהם? D'= "
אה כן, ויש את הבלוג שלי. לא יודע למה אני מנוי לבלוג שלי I= נראה לי כדי לראות אם יש תגובות חדשות או משהו בסגנון.
... הא =P
ויש גם בלוגים סתם. אני מוסיף אותם ומוחק אחרי מלא זמן כשאני נזכר שאין טעם בלקרוא אותם.
קיימת גם אופציה להראות מי קוראים את הבלוג שלי בקביעות, אבל זה כבר יהיה כמו להוציא מישהו בכוח מהארון \(=
מסכנים. תחשבו מה ההורים שלהם יחשבו אם הם יגלו שהם קוראים את הבלוג שלי!
הממ...
קיצר, מעניין לראות מה יהיה.
וואו זיינתי בשכל כמו תמיד.
ועכשיו אם תסלחו לי, אני צריך לרדת למטה ולשמח את אמא שלי. הלילה יום ההולדת שלה, והנה אני כאן עסוק בלכתוב קטעים על קקה ועל כמה שאני סטוקר בזמן שאני צריך לשבת איתה ולדסקס על מאיזה צד במשפחה קיבלתי את תכונות החירבון המזורז שלי ואת הסטוקריות המטרידה שלי.
למרות שברור לי שהכל ממנה (=0
עד כאן עם שטויות מלאות ועם חצאי אמיתות.
בברכת "אתמול בהאלווין לבשתי שני זוגות תחתונים, חולצה של אחותי, טייטס של אמא שלי ומגפי צבא",
אוהב,
פילו
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
